הלוח העברי – פתרון תעלומת שנת הבריאה

בס"ד
ביקורת ספרים - הלוח העברי פתרון תעלומת שנת הבריאה, אריאל כהן, תשפ"ג, הוצאת כרמל

פרופ' (אמריטוס) אריאל כהן לימד משך שנים במחלקה למדעי האטמוספירה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.
במהלך השנים החל לעסוק גם בחקר הלוח העברי ובמסגרת מחקר זה כתב ופרסם מאמרים מספר.
עתה מוגש לקוראים ספרו החדש המאגד נושאים רבים בלוח העברי ובאסטרונומיה.
הספר מחולק לעשרה פרקים בהם כהן מתייחס לסוגיות שונות הקשורות ללוח העברי, להמרות תאריכים, לפרקי האסטרונומיה של הרמב"ם בהלכות קדוש החודש, ענייני אסטרונומיה ועוד.
בסקירה זו נציג כמה ממצאיו החשובים והחדשים של כהן בספרו החדש.

1. מלומדים מוסלמים על הלוח העברי
כחלק ממחקרו של כהן הוא חקר את כתב היד של המלומד המוסלמי מוחמד אבן מוסא אל-ח'ווארזמי (מלומד שעל שמו המושג אלגוריתם) כתב יד השוכן בספריית פטנה בהודו.
חיבורו של אל-ח'ווארזמי התפרסם כבר בשנת 1964 ע"י החוקר המהולל קנדי ומאוחר יותר ע"י פרופ' צבי לנגרמן. בעוד הראשונים בדקו בדיקה יתרה את כללי הלוח, כהן התמקד במיקומי הכוכבים הנספחים לכתבי אל-ח'ווארזמי ובעזרת מיקומים אלו פיתח תזה המובאת בספר החדשני שלפנינו.
באותו כתב היד גילה כהן דפים נוספים אודות הלוח העברי מאת מלומד מוסלמי אחר, אף הוא בן המאה התשיעית, בשם אל-ק'איני.
גילויים חשובים אלו שופכים אור חדש על פרקים בהתהוותו של הלוח העברי.
2. ספר דינאמי
אחד החידושים העיקריים בספר שהוא ספר חדשני המותאם לקורא בן זמננו בהיותו "ספר דינמי" שכן בין דפיו מצויים קודי QR הניתנים לסריקה ע"י המכשיר הסלולארי וקישור לאתר דינאמי המציג טבלאות נתונים שמאחוריהם הושקעה עבודת קידוד רבה, תוספת זו הופכת את הקורא מסביל לפעיל שכן הוא מוזמן לשנות את הנתונים ולבחון את התוצאות המתקבלות מהחישובים האוטומטיים.
אתרים המכילים טבלאות חישוב דינאמיות (לרוב כתובות בג'אווה סקריפט) קיימים למעלה מעשור, כדוגמת האתר המצוין (שבו עושה שימוש גם כהן) של ואן ג'נט Almagest Ephemeris Calculator המשמש ככלי חישובי חשוב ביותר לנתוני אלמגסט (ספרו הגדול של האסטרונום תלמי, ספר שבו עשו שימוש משך מאות שנים עד לאסטרונומיה של המאה ה- 16 באירופה). אולם ספרים דינאמיים המכילים הפניות לאתרים בהם יש מחשבונים זה חידוש מרענן בשדה הספר העברי.
הספר מכיל כמה מחשבונים שכאלו:
• המרת תאריך עברי ליוליאני/גרגוריאני ולהיפך, המחשבון מכיל גם את ערכו המספרי של "היום היוליאני". היום היוליאני הוא "מונה ימים וחלקי ימים החל מיום שמספרו אפס שחל בצהרי היום של הראשון לינואר לשנת 4713 לפני הספירה. השימוש ב"מונה ימים" משמש ככלי עזר חשוב בחישובים אסטרונומיים שכן הוא אינו מושפע משיטות מניה שונות כגון אלו שמונים את שנת אפס/ או לא מונים במעבר מלפני לאחרי ספירת הנוצרים וכדומה ולכן משמש ככלי חשוב בהמרת תאריכים.
• חישוב מרחקי טיסה וקו הרוחב הגבוה ביותר של מסלול הטיסה
• חישוב אורך היום – משמש ככלי שימושי עבור זמני היום ההלכתים. מחשבון זה נותן את האפשרות לבצע את החישוב בהתייחס לשבירת קרני השמש באטמוספרה או ללא התחשבות בשבירה.
• החישובים האסטרונומיים של הרמב"ם בהלכות קדוש החודש- הרמב"ם בפרקים האסטרונומיים מציג שיטה המבוססת גם היא על ממצאי מלומד מוסלמי אחר- אל-בתאני, שיטה שבה ניתן לבדוק את היתכנות ראיית החרמש החדש בתחילתו של כל חודש. הכלי הדינאמי אותו נותן כהן לקורא פותח את האפשרויות לקבלת נתונים רבים נוספים כגון התאריך היוליאני/או גרגוריאני, חלות המולד והמרתו לשעון הסטנדרטי המודרני ועוד.

3. תאריכי אירועים בתולדות האנושות והמסורת היהודית
המחבר מציע הסברים מדעיים עבור קביעת תאריכים בתנ"ך תוך שימוש בחישובים אסטרונומיים שבלוח העברי. הוא משתמש בחישוב זמני מולד הירח וגם במיקום בשמים של כוכבי הלכת הידועים באותה תקופה. בפרט הוא מבסס את המסורת היהודית שהעולם (או ליתר דיוק האדם הראשון) נברא לפני 5783 שנה.
באותם הכלים הוא מציע סרגל תאריכים לאירועים כמו יציאת מצרים ובניית בתי המקדש.
חלק זה הוא מקורי ובוודאי יגרום לוויכוחים בקהילייה המדעית בנושא זה.

לסיכום , יש בידינו ספר מעניין וגדוש נתונים. יש בו טבלאות רבות וביבליוגרפיה מקיפה. בהחלט ראוי לכל מי שמתעניין בלוח העברי להעשיר את ספרייתו בספרו החדש של פרופ' אריאל כהן.

פרופ' אמ' עלי מרצבך, נשיא המכללה ירושלים
ד"ר ערן רביב, אוניברסיטת בר-אילן