הצלופח – מבחר שירים 1956-1925

סרקופגים

[4]

אֲבָל הֵיכָן נְחַפֵּשׂ אֶת קֶבֶר

הֶחָבֵר הַנֶּאֱמָן וְקֶבֶר הָאוֹהֵב,

קֶבֶר פּוֹשֵׁט הַיָּד וְקֶבֶר הַיֶּלֶד;

אַיֵּה הַמִּקְלָט

לְמִי שֶׁמְּקַדְּמִים בְּחֵפֶץ לֵב אֶת גַּחֲלֵי

הָאֵשׁ הַמְּקוֹרִית;

הוֹ, לוּ יֵחָקֵק אוֹת שָׁלוֹם זוּטָא

כְּצַעֲצוּעַ עַל כַּדֵּי הָאֵפֶר שֶׁלָּהֶם!

הַנַּח לִקְהַל הָאֶבֶן הַשּׁוֹתֵק וְלֵךְ

אֶל הַמַּצֵּבוֹת הָעֲזוּבוֹת

בָּהֶן נֶחְקַק אֵי אָז

הַסֵּמֶל הַמַּטְרִיד מִכֹּל,

שֶׁכֵּן בֶּכִי וּשְׂחוֹק

מְפַכִּים שְׁוֵי־עֵרֶךְ מִמֶּנּוּ, תְּאוֹמִים.

הָאֻמָּן נֶעֱצָב וּמַבִּיט בּוֹ בְּצֵאתוֹ לַעֲבֹד,

רָצוֹן עִוֵּר כְּבָר פּוֹעֵם בְּעוֹרְקָיו,

מְחַפֵּשׂ בֵּין מַצֵּבוֹת תַּבְלִיט עַתִּיק כָּל כָּךְ

שֶׁשָּׂרִיד מִזִּכְרוֹנוֹ יֵדַע לִמְשֹׁךְ

אֶת הַנֶּפֶשׁ הַגַּסָּה

אֶל דַּרְכֵי גָּלוּת נוֹטוֹת־חֶסֶד –

שְׁטוּת כָּלְשֶׁהִי, חַמָּנִית נִפְתַּחַת

וְאַרְנָבוֹת רוֹקְדוֹת סָבִיב לָהּ...

SARCOFAGHI

[4]

Ma dove cercare la tomba

dell'amico fedele e dell'amante;

quella del mendicante e del fanciullo;

dove trovare un asilo

per codesti che accolgono la brace

dell'originale fiammata;

oh da un segnale di pace lieve come un trastullo

l'urna ne sia effigiata!

Lascia la taciturna folla di pietra

per le derelitte lastre

ch'ànno talora inciso

il simbolo che più turba

poiché il pianto ed il riso

parimenti, ne sgorgano, gemelli.

Lo guarda il triste artiere che al lavoro si reca

e già gli batte ai polsi una volontà cieca.

Tra quelle cerca un fregio primordiale

che sappia pel ricordo che ne avanza

trarre l'anima rude

per vie di dolci esigli:

un nulla, un girasole che si schiude

ed intorno una danza di conigli...