מחיר קטלוגי:
128.00
₪
מחיר באתר:
₪128.00 ₪102.40
האומנם ישראל היא "וילה בג'ונגל"? אהוד ברק ובנימין נתניהו, שעשו שימוש בביטוי זה, ביטאו תפיסה פופולרית מתנשאת בקרב קברניטי המדינה לדורותיהם והציבור בכללותו, שאינה רואה את ישראל כחלק מהמזרח התיכון מבחינה פוליטית, כלכלית ותרבותית. קובץ המאמרים בספר זה עוסק בשאלת מקומה של ישראל במזרח התיכון משלל היבטים אסטרטגיים, פוליטיים, חינוכיים ואקדמיים. הספר מראה כי בניגוד לתפיסות ישראליות מקובלות של מדינה במצור ועם לבדד ישכון, ישראל מילאה תפקידים מגוונים במזרח התיכון, הן במישור הגלוי והן במישור הסמוי, הן במצב של מלחמה והן במצב של שלום. מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה מעמידים למבחן את שאלת מקומה של ישראל במזרח התיכון.
פרופ' אלי פודה הוא מרצה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים והוא כיהן כראש החוג (2009-2004); כנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א, בשנים 2021-2016); וכחבר הוועד המנהל של "מיתווים" – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית – מאז הקמתו ב־2011. כמו כן, פרסם וערך 16 ספרים וכ־80 מאמרים בנושאי המזרח התיכון, יחסי ישראל־ערב ומדיניות החוץ של ישראל.
"פלשתינה היא מולדתנו ההיסטורית הבלתי נשכחת... בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם חלק מחומת המגן בפני אסיה, אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הבארבריות" (תיאודור הרצל, 1896)
"יש יום, והחלל הריק, שבו אנו נתונים כיום מבחינת יחסינו הבין־לאומיים עם סביבתנו הקרובה, יתמלא תוכן חי של קשרי גומלין. אז תושלם רשת ההכרה העולמית בישראל, ומרכז הכובד של יחסינו הדיפלומטיים יזוז מן הקצוות כלפי המרכז. על צירויותינו במוסקבה, בוושינגטון, בלונדון ובבירות רחוקות אחרות תתווספנה הצירויות בקהיר ובדמשק, בביירות וברבת עמון, אז תתחיל תקופה חדשה במדיניות החוץ של ישראל. זו תהיה גם תקופה חדשה בהתפתחותו המדינית והכלכלית של המזרח התיכון כולו. גם אם איננו עדיין מאחורי כותלנו, בוא יבוא היום ההוא" (משה שרת, 1949).
"אם גם מאד ייראה הדבר כיום כאוטופי ופרדוקסלי, הרי האמת היא, שלמרות מצב הלוחמוּת הכפוי עלינו, על ישראל לראות בעמי ערב לא רק את האויב של היום, אלא בעיקר את בעל הברית של מחר. פירושו של דבר, כי על ישראל להתרומם ולהשקיף מבעד למסך החול המדברי הסמיך, שמנסים שליטי ערב להציב ולעַבּות בין עמיהם ובינינו, ולראות את הפתרון הסופי של הבעיה בדמות השלום ושיתוף הפעולה [...]. על העולם כולו, בראש ובראשונה על היהודים והערבים, לדעת, כי ישראל אינה רואה עצמה באיזור כאורח־נוטה־ללון, או כשליח של כוח חיצוני כלשהו. אנו חזרנו לא רק לארצנו ההיסטורית, אלא גם אל שכנינו ביבשת המשותפת ולחופם של ימים משותפים [...]. כינונו של חבר עמי המזרח בהשתתפותה הפעילה של ישראל [...] הוא שיבטיח לא רק את שגשוגם הכלכלי של כל עמי האזור, אלא גם ישמש ערובה לבטחונם וריבונותם [...] ודאי מטרה זאת רחוקה, לצערי, רחוקה עדיין מאוד, ואף על פי כן, בהצבת מטרה ברורה, ואפילו היא רחוקה מכדי הישג ידנו בזמן הקרוב, יש משום מצפן, המורה את הדרך לקראת יעד גדול, והוא ימנע אותנו מלטעות ולתעות בדרכי המדיניות העולמית" (יגאל אלון, 1959).
"אנחנו לא חיים במערב אירופה ולא בצפון אמריקה, זו באמת סביבה קשה, זו באמת 'וילה בג'ונגל' ומסביבנו יש גם כוחות עוינים" (אהוד ברק, 2012).
"אנחנו צריכים להגן על הווילה מפני חיות הטרף" (בנימין נתניהו, 2016).
"עלינו להיות נטולי אשליות. המזרח התיכון היה ויישאר סביבה קשה. אין בה חסד לחלשים ולא תהיה הזדמנות שנייה למי שלא יידעו להגן על עצמם. אכן, רק 'קיר הברזל' של עוצמתנו יביא בסופו של יום את יריבינו אל ההשלמה עם זכותנו להיות כאן עם חופשי בארצו" (אהוד ברק, 2021).
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל
פתח דבר 9
הקדמה 12
פרק 1 ישראל במזרח התיכון: היבטים תיאורטיים והיסטוריים 18
פרק 2 ישראל והמזרח התיכון – לא בבית ספרנו: ההפרדה
האקדמית בין לימודי המזרחנות ולימודי היהדות וישראל 44
פרק 3 “ישראל במזרח התיכון” או ישראל והמזרח התיכון”?
תפיסות מדיניות ביחס למקומה של ישראל באזור 58
פרק 4 מדיניות החוץ של ישראל במזרח התיכון –
“סינדרום הפילגש” 92
פרק 5 דמות האחר והסכסוך הישראלי–ערבי בספרי הלימוד להיסטוריה בישראל – שאלת הפליטים הפלסטינים
כמקרה בוחן (1948-2020) 128
פרק 6 אין עם מי לדבר? 176
פרק 7 מי לא מחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות? 231
פרק 8 דמוניזציה של האויב:
נאצר והנאצריזם בעיני מקבלי ההחלטות בישראל 268
פרק 9 ישראל והפלסטינים:
הזדמנויות להשגת שלום והחמצתן (1920-1993) 320
פרק 10 פנים רבות לה:
דגמים של נורמליזציה ביחסי ישראל–ערב 347
פרק 11 חשיבות הכרתהּ ולימודהּ
של תרבות “האחר” במזרח התיכון 388
פרק 12 מדיניות ישראל במזרח התיכון, 2010-2020 408
אפילוג 419
ישראל במזרח התיכון – ביבליוגרפיה נבחרת 420
מפתח שמות ונושאים 450
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת