"הויית החכמה וגידולה" – פרקי מחקר ופרשנות – חלק ב

בספר זה מגיש המחבר לקורא מאמרים נוספים שנכתבו בזמן מגפת האומיקרון. בין היתר עונה המחבר על השאלות הבאות:

האם משמעות המונחים 'תורה' ו'דרך ארץ' שנתנו להם חכמי ישראל בזמן המשנה נותרה בעינה, או שיש התפתחות במובן שהם נתנו למושגים האלה?

מה פירושן של המילים המקראיות תורה, מצוות, חוקים, משפטים, צדק, צדקה, רשע ואמונה לפי הפרשנים לאורך הדורות, ומה לדעת המחבר פשטן?

האם אפשר לפרש את הסתירות שבמגילת קהלת על בסיס ההנחה שהפילוסוף התורני שכתב אותה החזיק בעמדת האמת הכפולה? מה דעת המחבר על הצעות קודמות לביאור הסתירות האלה?

מהי ההתייחסות של ההוגים שומרי המסורת לתיאוריית מוצא המינים של דרווין, אשר לכאורה, סותרת אמיתות מקובלות במסורת הדתית היהודית? ומהי דעת המחבר?

מה מקור הכלל שמופיע בדברי חז"ל שלפיו נשים פטורות מ'מצוות עשה שהזמן גרמן', מה תוקפו ומה הסיבות לקביעתו לפי הוגי היהדות?

האומנם התירה התורה לחייל הישראלי לכפות יחסי אישות על שבויות בסערת המלחמה? המחבר מעדכן ומחדד את המסקנה שלו בחלק א של ספר זה, לפיה חלה טעות של הפוסקים בהבנת הסוגיה בגמרא במסכת קידושין הדנה בנושא, ולפיכך יש לבטל את הפסיקה הקשה של האמוראים רב ושמואל שהתירו זאת.

לסיום מציע המחבר לבעלי תפילה ולכלל המתפללים רשימה של תיקונים לטעויות ולשיבושים נפוצים באמירת התפילות.

ד"ר חמיאל חוקר את ההגות היהודית בעת החדשה, בעל תואר שלישי במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית. חבר בוועד המנהל של האופרה הירושלמית.