למות בטולוז – מבחר סיפורים

ספר בעברית שנת 1937  בסראייבו העסיקה אותי ימים רבים. היה בדעתי לכתוב רומן, שהיה אמור להתרחש במשך שבעה לילות בשנת 1937, אלא שהזמן מוסס את הספר שלא נכתב. או שהחיים מוססו.  ובינתיים נודע לי  כי בשנת 1937 היו בסראייבו שבעה עשר שענים. כיום, כנראה, אין מספר שכזה.  והיו בעיר  חמש-עשרה חנויות ספרים. בימי חיי לא יגיעו חנויות הספרים אי פעם לאותו מספר.  את רשימת חנויות הספרים בסראייבו משנת 1937,  ולצדה שמות הבעלים, שבצליל ובסמל שלהם  נרמז מקורם המגוון ביותר מבחינה אתנית ודתית,  כללתי  באחד הפרקים של ספרי “סראייבו, תכנית העיר”. באותו מקום מופיעות המלים הבאות: “סימון קטן ברחוב אלכסנדר  מס’ 30  מחזיק קרוב לוודאי גם בחנות הספרים הטובה שבעיר, כשבנוסף לספרי המו”לים המקומיים הוא מחזיק גם במבחר נאה  של כותרים בגרמנית, בצרפתית ובאיטלקית. בחנות הספרים יש גם טלפון: מספרו  28-54.” את “סראייבו, תכנית העיר” פרסמתי בנובמבר  2015.   באותה שנה, כשהתעניינתי בבעלי חנויות הספרים מן הימים ההם, באמצעות פרדרג פינצי  התקשרתי לראשונה עם גב’ דינה קטן בן ציון.  לא ידעתי זאת, אף שיכולתי להניח, שהיא נכדתו של בעל חנות הספרים ברחוב אלכסנדר 30. לא ידעתי גם שנולדה בסראייבו, בדיוק באותה שנת 1937.  מה שנודע לי בינתיים הוא שדינה קטן היא מתרגמת הספרות החשובה שלנו לעברית, וכי לשפה זו תרגמה מיצירות איוו אנדריץ’, דנלו קיש, אלכסנדר טישמה, מילורד פאביץ’, פיליפ דויד, וסקו פופה…. במובן מסוים היא הכתובת  כשמדובר בהבנת הטקסטים שלנו בעברית.  למעמד זה הגיעה בתוקף החיים והגורל. בספרות הכישרון והאופי מובנים מאליהם.כעבור ארבע וחצי  שנים  אני מתחיל להתכתב עם דינה קטן בן ציון. איני נוסע עוד לסראייבו. העבודה על ספרים, שדרשה נסיעות כאלה, נעצרה. דברים רבים אחרים נעצרו. הרבה ממה שאינו ברומו של עולם, ממה שהחיים והיומיום מכילים, כלול בהתכתבות זו. ואולם העיקר הוא שדינה קטן, היורשת הווירטואלית,  הפיקטיבית, המטאפיזית של חנות הספרים ברחוב אלכסנדר 30, עסוקה בהכנת מבחר מסיפוריי ומקטעי הפרוזה שלי, שתתרגם לעברית.  אני משתדל לסייע  בידה, אך איני מציע ואיני דורש מאום. עצם העובדה  שהולך ונוצר הספר של דינה קטן, אותה דינה קטן שהולדתה ב-1937  הרעידה את חללה של חנות ספרים אחת בסראייבו, ספר המורכב מהטקסטים שלי, הוא מבחינתי דבר גדול  ויוצא מגדר הרגיל.  ואם נדבר על משמעותה של הספרות,  הרי שמבחינתי זוהי בדיוק המשמעות. את הרומן על שבעה לילות בסראייבו 1937 לא כתבתי, אבל ידוע לי למה השנה הזו הרבתה כל כך להעסיק אותי, בניסיון ללמוד הכול על סראייבו של הימים ההם.שם הספר שיצא בעברית הוא  “למות בטולוז” (זו כותרת אחת הרשימות שלי, וגם אותה בחרה דינה קטן כשם הספר) והוא פורסם בקיץ זה בישראל. אילו יכולתי לטלפן אל העבר, הייתי עכשיו מבקש מהמוקדן במרכזייה הטלפונית לקשר אותי עם המספר  28-54   בסראייבו. מתוך הבלוג  Ajfelov most.