פולחן השחר – יחס הזוהר לעבודה זרה

בספר הזוהר מסופר על שני חכמים, ר' יוסי ור' חייא, שתוך כדי התבוננות בשחר העולה אל שמי המזרח נזכרים בבני הקדם, עובדי האלילים הפולחים לכוכב השחר, 'אלהי המרגלית המאירה', ונעזרים בקרניו למציאת זהב ואבנים יקרות. שיחת החכמים מגלה יחס אמביוולנטי אל אותו פולחן, שעם היותו עבודה זרה, מקור אמתי יש לו, קדום וקדוש. סיפור זה משמש נקודת מוצא לספר שלפנינו, שבעשרים פרקיו נפרשת יריעה רחבה, המאירה דיאלקטיקה עמוקה ומעניינת המאפיינת את הספרות הזוהרית, שאינה מכירה באמת שאיננה חלק מתורת ישראל, אך בתוך מסגרתה של הדת המונותיאיסטית מוצאת מקום ראוי לשלל יסודות תרבותיים מרחבי העולם הנודע. הספר מתאר בפרטות את יסודות פולחן השחר בדתות אחרות שאפשר שהיו לעיני הזוהר, ומראה איך נקלטו ושולבו בקבלת הזוהר, ואף מכיל פרק מבוא נרחב על מעמדם של מאורות השמים בדת ישראל.