נשימה

יֵשׁ שִׁירִים שֶׁאֵינִי רוֹצָה לִכְתֹּב,שִׁירִים הַמִּתְגַּנְּבִים מִמְּעָרוֹת הַסֵּתֶרמִיֵּשׁוּת הָאָבְדָן שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְקַשָּׁה לְהַשְׁלִים עִמּוֹ,מִמְּחוֹזוֹת הָרַעַשׁ הַחֵרֵשׁ, הַצּוֹבֵעַ יִסּוּרִיםבְּגוֹנֵי פּוּרִים, וּמִפֶּסַח שֶׁל בְּנֵי חוֹרִיןהַדְּבֵקִים בִּתְפִלַּת "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ".הָיוּ יָמִים שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה, שֶׁל אִי־שֶׁקֶט נַפְשִׁי מַתְמִיד,שֶׁל מֹרֶךְ לֵב וְהוֹקָעָה עַצְמִית, אֲבָל הָיוּ גַּםצִפֳּרִים בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר,קוֹלוֹת הַצְּחוֹק הַמִּתְרוֹנֵן שֶׁל יְלָדִים קְטַנִּים.יוֹם יוֹם הָיָה לִי בַּשָּׁעוֹת הַיְקָרוֹת הַלָּלוּרֹאשׁ שָׁנָה קָטָן מִשֶּׁלִּי.