משטר נשיאותי לישראל

הספר ממליץ לאמץ משטר נשיאותי ורואה בו את האופן הראוי לניהול חיים פוליטיים יציבים בישראל. על בסיס ניתוח ההיסטוריה וההיגיון של יחסי הגומלין המתקיימים בין מוסדות השלטון, התרבות הפוליטית שהשפיעה על אופיים של ההסדרים שנבחרו, וקריסת שיטת הבחירה הישירה לראש הממשלה, מגיע הספר למסקנה כי יש להפריד בין רשויות השלטון ולאמץ שיטה יעילה יותר של איזונים ובלמים. המשטר הפרלמנטרי, הנדיב מבחינה ייצוגית אך חסר היציבות, מיצה את עצמו; הוא מעמיד קשיים על מלאכת המשילה וקביעת מדיניות ציבורית. לעומת זאת, במשטר נשיאותי תפקידי החקיקה, הביצוע והשיפוט מוגדרים וברורים. הספר מנתח הצעת חוק חדשה – חוק יסוד: נשיא המדינה, ומציג את יתרונות הדגם הנשיאותי על פני הדגם הפרלמנטרי. פרופסור גדעון דורון, יושב ראש האגודה הישראלית למדע המדינה, מלמד מדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. היה חבר הצוות האסטרטגי של יצחק רבין; יושב ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו; חבר "ועדת הנשיא קצב" לבחינת מבנה המשטר ושיטת הבחירות בישראל; פרסם מחקרים רבים בנושאי שיטות בחירה ומדיניות ציבורית. מבין ספריו האחרונים: פוליטיקה של שכול (2004, מהדורה שנייה) עם אודי לבל; Political Bargaining (2001) עם איתי סנד; Electoral Reform and Public Policy (2000) עם מייקל הריס; The Government and Politics of Israel (1997, מהדורה שלישית) עם דון פרץ; אסטרטגיה של בחירות (1996); המהפכה האלקטוראלית (1996).