משקל וריתמוס בשירה העברית החדשה

מה עושה שירה לשירה? מה נותן לשירה את היכולת להקסים את קוראיה? מה מייחד את השימוש שעושה המשורר בלשון, שמשמשת צרכים רבים ומגוונים שאינם שירה?על שאלות אלה ואחרות משיב בנימין הרשב בספר מיוחד זה, בו הוא מציג תיאוריה ומסגרת ניתוח של הארגון הצורני של השירה. הספר מציע, כספר למוד עשיר בדוגמאות, כלים להתבוננות במופעי הארגון הצלילי בלשון – משקל, ריתמוס, חרוז ומצלול – ומצביע על המורכבות והשיטתיות של תופעות אלה ועל אפשרות תיאורן. הקורא בספר מגלה עד כמה מגוונות צורות חריזה, שלכאורה אפילו ילדי גן כבר בקיאים בהן ועד כמה יכול המעקב אחרי רשתות צלילים להיות מרתק.ראשיתו של הספר בקורס "משקל, חרוז ובית בליריקה העברית החדשה" שפתח בנימין הרשב באוניברסיטה העברית בשנות ה־50 והניח בכך את המסד לפיתוח הפרוזודיה כתחום הוראה ומחקר שטתי בארץ. את המסגרת התיאורטית העמיד הרשב לא על סמך תיאוריות שאולות אלא מהתבוננות בטקסטים, בשירה עצמה. את ההקשרים התרבותיים הנרחבים הביא מעולם ידע רחב מאד ומהתנסותו כמשורר, מתרגם וחוקר שירה. העלאת הקורס על הכתב, בדמות ספר שבו הכללות עקרוניות ותובנות מקוריות, מתבססות על ניתוחים מדויקים ורגישים של מבחר שירים גדול ומגוון – יום חג הוא לאוהבי השירה, לחוקריה, ללומדיה ולמלמדיה.