כשלמדתי לדרוך על אור

כמה מנעולים ובריחיםכַּמָּה מַנְעוּלִים וּבְרִיחִים שֶׁל חשֶׁךְצְרִיכִים לִפְתֹּחַעַד שֶׁפּוֹרְצִים אֶת הַמַּחְסוֹםבְּהִטַּלְטְלוּת שֶׁל זְרִימָה קוֹרַעַת.הַחֹר הַשָּׁחֹר הֵחֵל מְנַצְנֵץ צִבְעוֹנִיעַל שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל זִכְרוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים,הִתְיַפְּחוּת שֶׁהַמַּעֲצוֹר קָשֶׁה לָהּ,נֶחָמָה שֶׁל מִישׁוֹרִים יְרֻקִּים.מַנְגְּנוֹן הַבֶּכִי דּוֹמֶה לְמוּזִיקָה שְׁמֵימִיתעָלִים מִטַּלְטְלִים עִם הָרוּחַאֲבָל אֵינָם נוֹשְׁרִים.ספר ראשון למשוררת. בשיריה, המגלמים בתוכם שאיפה רבת שנים לאסתטיקה, אחוזים זה בזה החושך והאור, היומיומי והאמנותי, הם נוגעים בנפש בכנותם וממזגים להפליא פשטות ויופי.שיריה של רות גרוסמן פורסמו ב'קשת החדשה' וב'ארץ אחרת'.