כרמל 8

טל ניצן-קרןהילד השלישיאֲנִי יַלְדֵּךְ הַלֹּא-נוֹדָע.אֲנִי הַנֶּגָטִיבבֵּין שְׁנֵי יְלָדַיִךְ כְּחֻלֵּי הָעַיִןהַמִּזְדַּהֲרִים עַל רֶקַע חֶשְׁכַתִּי.אֲנִי שְׁכוּחֵךְ, נֶעֱלָמֵךְ, אֲנִיבְּעוּטֵךְ.אֲנִי כּוֹרֵעַ – בְּעוֹד הֵם עוֹצְמִים עֵינַיִםוּמוֹשִׁיטִים יָדַיִם לַמַּתָּנָה –כְּמִתְחַנֵּןלַמַּכָּה שֶׁלֹּא תִּנָּתֵן.נִזּוֹן מִשֹּׁבֶל הַשּׁוֹקוֹ הַכּוֹכָבִישֶׁהֵם מוֹתִירִים, מֵאִוְשַׁת הָעֲטִיפוֹת.מִתְכַּוֵּץ בַּלַּיְלָה בְּקֶרֶן הַרֵי"שבֵּין מִטּוֹתֵיהֶם, שָׁם מְכַתְּרוֹת אוֹתָםחַיּוֹת הַפַּרְוָה הַקְּטַנּוֹתכְּבִצּוּרִים מִפְּנֵי כָּל רַע,אוֹרֵב לִשְׁעַת הַפֻּלְחָן הַלֵּילִי,עֵת תִּדְרְכִי עַל אֶצְבְּעוֹתַי בְּלִי לִרְאוֹתוְתִרְכְּנִי לְהֵיטִיב אֶת שְׂמִיכוֹתֵיהֶם הַשְּׁמַנְמַנּוֹת.כְּשֶׁתַּעַצְמִי אֶת עֵינַיִךְ(הַיְּרוּקוֹת כְּשֶׁלִּי!)אֶתְגַּנֵּב מִתַּחַת לִשְׁמוּרוֹתַיִךְ וְאֶלְאַט:אִמָּא.אִם תְּנַסִּי לְגָרֵשׁ אֶת בִּעוּת פָּנַיתְּגַלִּי בִּכְלִמָּהשֶׁגַּם אֶת שְׁמִי אֵינֵךְ יוֹדַעַת.