כך נולדה

ארץ ישראל לא הייתה המאחז הקולוניאלי היחיד שעבר מריבונות אירופאית לעצמאות בין שנות הארבעים לשנות השישים במאה העשרים, תהליכים דומים התרחשו בטריטוריות קולוניאליות של האימפריה הבריטית והצרפתית במזרח אסיה, במזרח התיכון ובאפריקה. עם זאת, סיפור הקמתה של מערכת הממשל הישראלית ניכר במספר מאפיינים ייחודיים, כאלה ההופכים את המקרה הישראלי למעניין במיוחד. בינואר 1947 קיבל הקבינט הבריטי החלטה היסטורית על העברת שאלת ארץ ישראל לטיפול האו"ם, ושר החוץ הבריטי ארנסט בווין הודיע על כך לפרלמנט. בכך החל שלב הסיום של השלטון הבריטי בארץ ישראל. במאי 1947 הגיעה ועדת אונסקו"פ שהמליצה באוגוסט אותה שנה על חלוקת הארץ בין מדינה יהודית למדינה ערבית, המלצה שאושרה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב – 19471129. לאחר קבלת ההחלטה הבריטית על העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם, החלו גופים שונים של הממסד היישובי להתארגן לקראת חילופי שלטון אפשריים. באוקטובר 1947 הוקמה 'ועדת המצב' שעסקה בגיבוש תוכניות תיאורטיות לחילופי שלטון והקמת משרדי הממשלה המיועדים, אולם,עם פרוץ הקרבות בסוף נובמבר 1947 נדרשו חבריה לטפל במערך השירותים החיוניים, כאשר במקביל החלו למלא אחר החלל הריק השלטוני שהותירו הבריטים. ב – 194831 הוקמו מנהלת העם ומועצת העם שהיוו את הבסיס לזורע המבצעת והמחוקקת, ועם הקמת המדינה ב – 1948515 והחלת הריבונות בפועל, הוקמו הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית. חשוב לזכור שעיקר תהליכי התבססותה של מערכת הממשל הישראלית נעשו תוך כדי מלחמה, עובדה שהיו לה השלכות ארוכות טווח על שיטות עבודתה וסמכויותיה. לקראת שלבי הסיום של המלחמה נערכות הבחירות הראשונות לכנסת (ינואר 1949), ועד למערכת הבחירות השנייה (נובמבר 1951) המשיכה מערכת הממשל הישראלית להתבסס ולגבש סמכויות ודרכי פעולה. הספר נערך כמחקר היסטורי המנתח את תהליכי התכנון וההקמה בפועל של מערכת הממשל הישראלית עם דגש על המתח שנוצר בין צרכים פוליטיים – מפלגתיים מחד לבין צרכים מנהליים – מקצועיים מאידך. דגש מיוחד יושם על השאלות הבאות: כיצד הוקמה מערכת הממשל בפועל? באיזו מידה הושפע תהליך הקמה מהניסיון הבריטי – מנדטורי ובאיזו מידה הושפע מהממסד היישובי? באיזו מידה השפיעה המלחמה על עצוב מערכת הממשל? כיצד השתלבו גורמי הביצוע השונים במהלך ההקמה? ד"ר יונתן פיין מלמד בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה, ואסטרטגיה ובבית הספר הבינלאומי ע"ש רקנאטי שבמרכז הבינתחומי בהרצליה, ומשמש כעמית מחקר במכון הבינלאומי ללוחמה בטרור (ICT). תחומי מחקרו הם: תנועות לשחרור לאומי במעבר משלטון קולוניאלי לעצמאות, אידיאולוגיות של ארגוני טרור וגרילה עם דגש על המעבר מאלימות פוליטית חילונית לאלימות פוליטית דתית, פונדמנטליזם ותיאולוגיה פוליטית, והסכסוך הישראלי - ערבי.