תרגום נתן רון ומרב מילר
מחיר קטלוגי:
79.00
₪
מחיר באתר:
₪79.00 ₪47.40
אלת הטיפשות, בתם של אל העושר ואלת הנעורים, פוצחת בנאום הלל לעצמה ומונה אחד לאחד את הקבוצות והמגזרים בחברה שזכו ליהנות מטוּבה. מי שיָנקה משדי השכרות והבערות, ניצבת מוקפת בבנות לווייתה הנאמנות כגון היוהרה, החנופה והשכחה, ואינה חוסכת את שבטה מאיש: רופאים ועורכי דין, מורים ומשוררים, פילוסופים ותאולוגים, שליטים ואנשי חצר, אפיפיורים וחשמנים, ועוד ועוד.
יותר מחמש מאות שנה עברו מאז נכתב "השבח לטיפשות", ואולם חִצי לעגה המושחזים של הטיפשות, אותה נואמת מחוננת שברא אראסמוס מרוטרדם, גדול ההומניסטים ברנסנס, רלוונטיים גם היום. דווקא יצירה קטנה זו שלו זכתה להצלחה חסרת תקדים עוד בחייו, ועוררה תגובות נזעמות ומעריצות כאחד. קודם למותו של אראסמוס ב-1536 נדפס "השבח לטיפשות" בכמעט ארבעים מהדורות בלטינית, ומאז ועד היום הוא עודנו זוכה לתרגומים חדשים לשפות רבות. כאחת הסאטירות המבריקות והנועזות שנכתבו בזמנה, מהווה "השבח לטיפשות" כתב אישום חמור נגד האוחזים במושכות השלטון ונגד אנשי הדת, ומשמש גם צוהר ומבוא למחשבתו של אראסמוס.
אראסמוס מרוטרדם לתומס מור, רעו:
בימים האחרונים, כשעשיתי דרכי בחזרה מאיטליה לאנגליה, כדי שלא אכלה את כל זמן הרכיבה[1] בשיחה בטלה ובדברי רכיל, העדפתי להקדיש חלק מהזמן לנושאי הלימוד המשותפים לנו, או להיזכר בהנאה בידידיי המלומדים והמלבבים שהותרתי באנגליה. אתה, מור היקר, אחד הראשונים שעלו בדעתי. גם בהיעדרך נעים תמיד זיכרונך, לא פחות מההנאה להיות עמדך.
בי נשבעתי, דבר בחיי לא נעם לי מחברתך.וכיוון שחשתי כי חייב אני להעסיק עצמי בדבר מה, והזמן לא התאים לחקירה רצינית, החלטתי להשתעשע בכתיבת 'שבח לטיפשות'. שואל אתה, איזו אלת חכמה הכניסה את הרעיון לראשך? ראשית, שם משפחתך עורר אצלי את העניין, כי דומה הוא למילה היוונית moria, טיפשות – בה במידה שרחוק אתה מטיפשות. ואכן, לכל הדעות, דבר אין לך עמה. עלה בדעתי גם כי השעשוע המתחכם הזה יהיה מאוד לרוחך, במיוחד משום שאוהב אתה בדיחות מהסוג הזה, כלומר (בלי להחניף לעצמי) כאלה שיש בהן טעם של למדנות ושל שנינה. בעצם, אוהב אתה למלא את תפקידו של דמוקריטוס ולצחוק לחיינו כבני תמותה.[2] אמנם בחדות תבונתך נבדל אתה מאוד מן הציבור הרחב, אך בנועם הליכותיך יוצא הדופן איש רעים אתה בכל עת[3] ואף נהנה מכך.
[1] אין להתייחס למילה "ברכיבה" כלשונה, אלא כניסיון מקובל בתקופתו של אראסמוס להנחות את הקוראים לא לתפוס את הדברים הנאמרים ביתר כובד ראש. ראו גם הערה 21.
[2] דמוקריטוס (460 לפנה"ס – 370 לפנה"ס לערך), פילוסוף יווני שכונה 'הפילוסוף הצוחק' משום שהרבה לצחוק על משוגותיהם של בני האדם.
[3] כנראה בהשראת תיאורו של אראסמוס כאן תואר תומס מור בֿ1520 על ידי מדקדק אנגלי בביטוי “A man for all seasons”. מכאן שם המחזה והסרט עטור הפרסים שהופקו על המרד של תומס מור בהנרי השמיני וביועציו – מרד שהוביל לעריפת ראשו של מור.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת