העלמה

העלמה, אחד משלושת הרומנים שבשנת 1961 זיכו את המספר היוגוסלבי איוו אנדריץ' (1975-1892) בפרס נובל, הוא רומן היסטורי, חברתי ופסיכולוגי שעלילתו מתרחשת בסראייבו ובבלגרד בעשורים הראשונים למאה העשרים. גיבורת הרומן היא צעירה המאוימת מנעוריה על ידי שבועת אמונים לאביה, שמביאה אותה להכרעות אבסורדיות. בפגיעותה מכמירת הלב היא מתבצרת במנגנון נפשי הרסני וטרגי.

בסיפורים וברומנים שלו נסך איוו אנדריץ' אור על דמויות של סרבים, קרואטים, מוסלמים ויהודים, שהיו ממרכיבי הפסיפס הלאומי, הדתי והאתני של ארצו, יוגוסלביה-לשעבר. גיבוריו, השונים והמגוונים במוצאם, באופיים, בנסיבות חייהם ובגורלם מעמידים לעיני הקורא עולם מרתק בממדי אנושיותו ומושך לב בזכות אמנות הסיפור של המחבר. הרומן עוסק בגבולות חרדת הקיום האנושי המאוים וסכנותיו, במיוחד מנקודת ראותה של אישה בחברה פטריארכלית, שבמאבק ההישרדות הבודד שלה דנה את עצמה לגורל אכזרי. בתוך כך עולות גם שאלות אוניברסאליות מרחיקות לכת על משמעותה ונסיבותיה של מלחמת הקיום בכלל, ובימי משבר ומלחמה בפרט, ועל היחסים בין החריג למייצג, בין הייחודי למאפיין ובין הגרוטסקי לטראגי.

הספר תורגם מסרבית־קרואטית ע"י דינה קטן בן־ציון, שהוסיפה לו אחרית דבר.