"יבוא יום ויפתחו את הארכיונים" – ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים

פתח דבר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 11

שער ראשון
“דרכנו הייתה לשלום ולא אנחנו מנענו את השלום” בין אחרית לראשית . . . . . . . . . . 19
שורשי המדיניות הזהירה והנוקשה: בין חרדה לקיום המדינה לבין השאיפה לשלום . . . . . .  . 23
1969 – 1970 : ארוכה הדרך לשלום בצל מלחמת ההתשה . . . . . . . . . . . . . 28
תחילת הדרך בקדנציה הראשונה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 28
תמהיל בלתי אפשרי לפיצוח: סרבנות ערבית ובישראל שאננות ביטחונית ויהירות . . . . .  . 30
קדנציה שנייה מתחילה . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 35
החרפת המצב בגבולות; ישראל מסרבת לתוכנית רוג’רס . . . . . . . . . . . . . . . . . . 35
אביב של מחאות, “פרשת גולדמן” ו”מכתב השמיניסטים” . . . . . . . . . . . . . . . . . 36
מה שבין הצהרות גלויות לבין מעשים מתחת לפני השטח . . . . . . . . . . . . 40
הניסיונות הראשונים להציע למצרים משא ומתן חשאי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 40
קיץ של הכרעות ושביב של תקווה; הצעה אמריקנית להפסקת אש; ישראל מתנגדת . . . . .  41
ישראל מסכימה להפסקת אש בעקבות כניסת ניקסון לעובי הקורה . . . . . . . . . . 44
מצרים מפרה את הסכם הפסקת האש ומקדמת את סוללות הטילים . . . . . . . . . 47
תחילת עידן סאדאת במצרים; בישראל – נכונות זהירה לגמישות; דיין מעלה רעיון להסדר חלקי . . . .. . . . . . 49
1971: האומנם על סף פריצת דרך מדינית והאם הוחמצה הזדמנות לשלום? . .  . . . . . . . . . . . . . . . 52
חידוש שליחות יארינג: “יגידו לנו הישראלים מתי הם מתחילים לזוז” . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 52
יוזמת סאדאת מפברואר 1971 : הזדמנות שהוחמצה? . . . . . . . . . . . . . . . . . . 54
מאחורי הקלעים במצרים ובישראל: “כן” מהוסס למשא ומתן להסכם שלום . . . . . . . . . . . 56
הערכות אמ”ן לדרג המדיני: חשדנות וחוסר אמון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 59
אביב של תקוות מדיניות; בישראל — נכונות לשינוי קווי היסוד . . . . . . 60
הצעה ישראלית ל”הסכם מיוחד לפתיחת התעלה” . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 65
רוג’רס וסיסקו מנסים לשווא להניע את התהליך המדיני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 66
בצל העמקת המעורבות הסובייטית פודגורני קופץ לביקור בקהיר . . . . . . . . . . . 68
קיץ 1971 : המשך הניסיונות להגיע להסדר חלקי בתעלת סואץ; הסיכויים הולכים ונמוגים . .  . . . . 69
ניסיונות ישראל לפתוח במשא ומתן חשאי לקראת הסדר אינם נושאים פרי . . . . . 73
מאמצי הסברה לנוכח החרפת הביקורת מבית ומחוץ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 74
שתי המדינות רוצות הסדר אך הוא אינו מושג: האם הייתה 1971 שנת החמצה מדינית? . . . . . 76
תרומתו של סאדאת להחמצה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 77
תרומתה של ישראל בראשות גולדה להחמצה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 79
חלקם של המתווכים האמריקנים בהחמצה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 81
סתיו 1971 : קיפאון מדיני לצד סכנת התלקחות צבאית; דיין מקצין את התנגדותו לָהסדר . . . . . . . 81
ממגיבה ליוזמת: מפנה במדיניות ישראל ו”הבנות דצמבר 1971″ עם ארצות הברית .. . . . . . 83
מתווה חדש במדיניות הישראלית: הגמשה נוספת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 83
שיחות גולדה בארצות הברית: המתווה הישראלי מתקבל וההמשך בידיו של קיסינג’ר . . . . . . . . 88
1972 : שנת פעילות “על אש קטנה” בין דרמה לדרמה . . . . . . . . . . . . . . . 93
תקוות לתנופה מדינית שהתבדו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 93
“ניסיון לקיים שיחות קרבה” שלא קירב דבר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 93
סכנת המעורבות הסובייטית; ישראל מציעה פשרות טריטוריאליות בסיני . . . . 94
“מלחמה יכולה לפרוץ בכל רגע”: נוקשות לצד פשרנות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 96
סילוק היועצים הצבאיים ממצרים: קירוב סכנת המלחמה או הרחקתה? . . . . . . . 100
המשך הניסיונות למגעים חשאיים: “תמסור לו כי אנו באמת רוצים בשלום” . . . . . 104
ברקע המגעים המדיניים: טרור חמור בישראל ומחוץ לגבולותיה . . . . . . . . . . . . . 106
על סיפה של 1973 : קיסינג’ר מכין את הקרקע ל”ריבונות תמורת ביטחון” . . . . . 107
1973 : פעילות מדינית נמרצת בחודשים שקדמו למלחמה . . . . . . . . . . . . 109
“העשייה המדינית” על פי חאפז איסמאעיל: שינוי או עוד מאותו הדבר? . . .  . . . . . 110
יוזמת איסמאעיל כפי שהוצגה ביוגוסלביה, במוסקבה ובלונדון . . . . . . . . . . . . . . . 112
מה הציג איסמאעיל לקיסינג’ר ומה הבין קיסינג’ר, תיווך ופשרה או אולטימטום מנומס? .. . . . . . . 115
גולדה מאיר בוושינגטון: ישראל ו”יוזמת איסמאעיל” . . . . . . . . . . . . . . . . . . 119
גיבוש עמדות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 119
שיחות גולדה מאיר בוושינגטון, פברואר-מארס 1973 : ממשבר להסכמות . . . . . 123
בעקבות המפגש בוושינגטון: דיין כדרכו חצי צעד קדימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 126
אביב 1973 : גישושים מדיניים ומתיחות צבאית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 127
מה רצה הנרי קיסינג’ר: האומנם “התחמושת הישנה נגמרה”? . . . . . . . . . . . . . . 127
מדיניות ישראל בצל איומי מלחמה: הצעה להסדר ביניים בעל “מידה מרבית של סיכוי” . . . . . . .  . . . . 130
עוד מפגשים מדיניים חשובים שלא הניבו דבר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 133
פגישה בפריז ופסגה בקליפורניה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 133
קיסינג’ר משנה גישה: מצרים היא שמעכבת את קידום התהליך המדיני . . . . . . . 135
עוד ניסיון למגעים חשאיים: וילי ברנדט “קופץ לבקר”, יוני 1973 . . . . 136
פגישות הקנצלר עם גולדה מאיר: יוזמת השיחות החשאיות יוצאת לדרך . . . . . . 138
“אני מוכן להחליף ביטחון צבאי בביטחון מדיני” : פגישות ברנדט עם משה דיין . . . . .. . . . . 139
סיכום הביקור: אכזבה על פני השטח, הכנות ליוזמת שלום מתחתיו . . . . . . . . . . 140
מצרים דוחה את הצעתה של גולדה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 140
סתיו 1973 : מבוי סתום ערב מלחמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 141
לקראת בחירות בישראל: גיבוש עמדות בעניין השטחים וקיסינג’ר מתכוון להמשיך לאחר הבחירות . .. . . 141
סיכום המהלכים המדיניים עד שהמלחמה קטעה אותם . . . . . . . . . . . . . . . 145
דרכה המדינית של הנהגת ישראל: האומנם סרבנות ישראלית לכל אורך הדרך? . . . . . .  . . 145
אז האם גולדה אשמה בכול? ומה חלקה של מצרים? ומי הציגה מתווה מדיני ריאלי יותר? . . . . . . . . . . 148

שער שני
1973 : הממשלה לנוכח מלחמה מתקרבת; סדקים נפערים ביסודות
תפיסת הביטחון – לא תמיד היו אלה פני הדברים . . . . . . . . . . . . . . . .  . . . . . . . . . . . . . 153
1971 – 1972 : בצה”ל משׂרטטים תרחיש למלחמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 153
2 197 : עם חילופי האישים בצמרת צה”ל משתנה הערכת האיומים והסיכונים . . . . . . . . . . . 154
בואכה 1973 : התרעות על מלחמה; פערים בצמרת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 155
התרעה על מלחמה במאי 1973 (שלא פרצה); אמ”ן מעריך שהסיכוי קלוש אך הדרג המדיני מודאג .  . . . . . 156
לוגיקה מבית מדרשו של אמ”ן אל מול “להיות מוכנים לדברים לא הגיוניים” . . . . 157
המלחמה שלא פרצה במאי: האמון בידיעות המוסד ירד והעיוורון החמיר . . . . . 159
מספטמבר לראשית אוקטובר 1973: זרם המידע גובר, ספקות בצמרת, אך הערכת אמ”ן “מרגיעה” . . . . 160
הלילה שבין 4 ל־ 5 באוקטובר: שתי התפתחויות מתריעות . . . . . . . . . . . . . . . . . . 163
מדוע נצמדה ההנהגה להערכות מרגיעות למרות הספקות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 167
רגע לפני שפרצה המלחמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 170
התרעת “החבר של צביקה” מבקיעה את חומת “הסבירות הנמוכה”, אך לא כך מעריכים שר הביטחון וראש אמ”ן . .. . . . . 170
תחת ספקות המודיעין ושר הביטחון: הכרעה בעניין היקף גיוס המילואים והתקפה מקדימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 173
ניסיונות אחרונים למנוע מלחמה; מהלכים דיפלומטיים; “ישראל לא תפתח בפעולת צבאית מקדימה” . . . . .. . . . . . . . . . . 174
“החלטה איומה וקשה, אך במצבנו אין הכרעות קלות” . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 176
בעודה מדברת נשמעה אזעקה עולה ויורדת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 178

שער שלישי
מנהיגות ומדינאות בעת המלחמה: הממשלה ניהלה את המלחמה, ההנהגה הצבאית — את הקרבות
יומן 26 הימים בלשכת ראש הממשלה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 183
אל תוככי לשכת ראש הממשלה בימי המלחמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 184
העיניים נשואות אל משא ומתן מדיני בתום הקרבות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 185
ארבעת מעגלי ניהול המלחמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 186
חמישה ימים של מלחמת הישרדות, התעשתות וניהול המשבר . . . . . . . 187
היום הראשון, 6 באוקטובר: ערפל קרבות ודיווחים אופטימיים . . . . . . . . . . . . . . . 187
היום השני, 7 באוקטובר: לנוכח המצב בחזיתות – התערערות הביטחון במוכנות צה”ל וביכולותיו . . . . . . . . 191
היום השלישי, 8 באוקטובר: יום של מהפכים קיצוניים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 201
היום הרביעי, 9 באוקטובר: בוקר שני של משבר מביא לאימוץ צעדים מרחיקי לכת . . . . . . . . . . . . . . . . . . 208
היום החמישי, 10 באוקטובר: שלב ההישרדות מסתיים ונדרשות הכרעות אסטרטגיות . . . . . . . . . . . . . . . . . . 215
1 1– 16 באוקטובר: מבלימה להתקפה; בהנהגה – החלטות בתנאי אי־ודאות . . . . . . . . . . . . . . . . . 223
11 באוקטובר: על פרשת דרכים צבאית ומדינית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 223
12 באוקטובר: יום של החלטות גורליות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 231
13 – 14 באוקטובר: מפנה מדיני וצבאי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 241
15 – 16 באוקטובר: מבצע “אבירי לב” מסתבך ומאיים על השגת התפנית האסטרטגית . .  . . . . . . 252
17 – 22 באוקטובר: תנופת מלחמה בדרום לקראת עליונות צבאית ומדינית . . . . . . . . . . . . . 263
הדיונים על הפסקת אש חוזרים למרכז הבמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 267
במבט ליום שאחרי: מחפשים דרך לסיום מהדהד צבאי־מדיני . . . . . . . . . . . . . . . . 272
סבוכה הדרך לסיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 280
שלושה ימים בסוף אוקטובר: הליכה על חבל דק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 300
גולדה מאשרת להמשיך בלחימה חרף הפסקת האש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 301
מול לחץ סובייטי גובר, פינג פונג משולש: וושינגטון – לשכת ראש הממשלה — לשכת הרמטכ”ל . . . . . . . 304
24 באוקטובר: מרוץ נגד הזמן בצל מחלוקת עם האמריקנים . . . . . . . . . . . . . . . . . 308
25 באוקטובר: ההנהגה לקראת סיום המלחמה ועל סף משבר כלל עולמי . . . . . 315
6 2– 31 באוקטובר: בצבת לחצים – מאבק נחוש לשמירת הישגי המלחמה . . . . . .. . . . . . . . . 322
26 באוקטובר: בצל לחץ אמריקני, דיון בממשלה אם לכבוש את העיר סואץ . . . . 323
27 באוקטובר: משבר דיפלומטי מידרדר למשבר אישי בין קיסינג’ר לגולדה . . . 328
28 באוקטובר: תחילת הדיונים עם המצרים בקילומטר ה־ 101 . . . . . . . . . . . . . . . 337
9 2– 31 באוקטובר: בדרך לוושינגטון “הולכים להיאבקות קשה עם האמריקאים והתוצאה תהיה תלויה באורך הנשימה שלנו” . . 341
מנהיגות במלחמה:
שילוב נחוש בין הצבאי למדיני במבט ארוך טווח . . . . . . . . . . . . . . . . . . 353
המטרה האסטרטגית שהובילה את החלטות ההנהגה המצומצמת: קלפים צבאיים שיתורגמו לקלפים מדיניים . .  . . 355
סיכום דפוסי ההתנהלות של הממשלה בשלבי המלחמה השונים . . . . . . 356
האם השיגה ההנהגה המדינית של ישראל את יעדיה במלחמת יום הכיפורים? ואם השיגה, עד כמה? . .  . . . 368

אחרית דבר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 370
הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים:
הצעד הראשון בדרך לשלום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 370
הערות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 378
מקורות וקיצורים ביבליוגרפיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 424
מפתח אישים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 432