גיאוגרפיה של כיבוש

מבואבאחד מן הסקרים שנערכו באמצע שנת 2002 מטעם מרכז שטיינמץ באוניברסיטת תל אביב – סקר 'מדד השלום' – כדי לבחון את עמדת הציבור בישראל לגבי כיבושו מחדש של אזור יהודה ושומרון, נמצאש-80% מהיהודים בישראל תמכו במבצע 'דרך נחושה', מתוך ידיעה שצה"ל ייכנס מחדש לערים ביהודה ושומרון ועלול להישאר בהן זמן רב. גם מבצע 'חומת מגן' לפניו זכה לתמיכה רבה בקרב הציבור בישראל, וזאת חרף ההערכה שההשתלטות על הערים הפלסטיניות יכולה להפחית את הטרור במידה משמעותית לפרק זמן קצר בלבד. תמיכה רבה בכיבושים אלו רווחה בקרב אנשי מחנה הימין, אך גם במחנה השמאל זכו הכיבושים בשני מבצעים אלו לתמיכה רבה. המסקנה שנתבקשה מן הסקר הייתה שעל רקע פיגועי הטרור, הציבור הישראלי מוכן לתמוך כמעט בכל אמצעי, כולל כיבוש מחדש של השטחים. ראוי לציין שבעבר רק מיעוט בלבד בציבור הישראלי-היהודי ראה בחיוב כיבוש מחדש של שטחים שבשליטה פלסטינית.דומה שאין הציבור בישראל מודע במידה הראויה להשלכותיו הכלכליות, החברתיות, הדמוגרפיות והפיזיות של כיבוש, בין שהוא תומך בו במלואו ובין שרק באורח חלקי. מכאן עולה באופן טבעי הצורך לתאר, להמחיש ולנתח את מהותו של כיבוש ואת מה שהוא עלול לחולל. בספר זה נעשה ניסיון לתאר את מכלול האירועים שהתרחשו בשנים 1967-2000 בשטחים הכבושים של יהודה, שומרון וחבל עזה, ולנתחם מנקודת מבט גיאוגרפית.בעשרות השנים האחרונות עבר האזור הנדון תמורות מדיניות, פוליטיות ויישוביות רבות, והוא עדיין נושא מרכזי בהוויה של תושבי מדינת ישראל, נושא המשפיע על חיי היום-יום, על כל היבטיהם. ההתרחשויות בשטחים ומשמעותן אינן יורדות מעל סדר היום הלאומי. כידוע, במרוצת השנים היו עליות ומורדות ביחסים המדיניים בין ישראל לרשות הפלסטינית. היו תקופות שבהן היה נראה שגוברים הסיכויים להשגת הסדר מדיני כלשהו בין שני העמים, ואולי גם שלום, ויש גם תקופות קשות של פיגועים, אינתיפאדות וטרור נגד האוכלוסיה היהודית. בשלב מסוים אף נאלץ צה"ל, מכוח החלטת הממשלה, לכבוש מחדש חלקים משטחי יהודה ושומרון.יש מקום להתייחס באופן מושכל אל המצב הגיאופוליטי שנוצר בשטחי הרשות הפלסטינית זה כמה עשרות שנים, משום שכיבוש הוא מצב גיאוגרפי מיוחד במינו המשנה את המציאות הפיזית והיישובית ואת אורח החיים של האוכלוסיה הנתונה בו. כיבוש הוא צעד דרסטי שנוקט גורם חיצוני, הכופה את שלטונו על טריטוריה מסוימת ומחזיק בה פרק זמן. מאחר שעקב כך עוברת הטריטוריה שינויים מהותיים, משתנים בה יחסי הגומלין הטבעיים שהיו בעבר בין האדם לסביבתו, שלא מרצונו, ומתפתחת דינמיקה מיוחדת בין הכובש לנכבש, ובין שניהם לבין סביבתם הטבעית – תופעה שהגיאוגרפיה מתיימרת לתאר, להמחיש ולנתח.הספר פורץ דרך אל תחום חדש של הדיסציפלינה הגיאוגרפית, הוא גיאוגרפיית הכיבוש, תחום שלא נכתב עליו הרבה עד כה. הספר ממחיש את מהותה, יסודותיה וערכיה של גיאוגרפיה זו על-פי הדוגמה של השטחים הכבושים שבידי ישראל, שהם אולי המקום היחיד כיום בעולם, העובר שינויים כה רבים ומהירים במסגרת של קונפליקט מדיני בין שני עמים. אם בעבר עסקה רוב הספרות המקצועית על יהודה, שומרון וחבל עזה בתיאור ובניתוח היבט זה או אחר של הסכסוך הישראלי-הפלסטיני, התיאור והניתוח שבספר זה פורשים את היריעה המקיפה של הגורמים שיצרו מציאות מרחבית חדשה באזורנו.הנושאים הנדונים בספר זה – התכנון הפיזי, ההתנחלויות, הקרקע, מקורות המים, ירושלים כבירת ישראל, גבול הקו הירוק, הדמוגרפיה, התחבורה, שלבי הנסיגה החלקיים, המדינה הפלסטינית העתידה, הטרור, המיגון, ההתבצרות של ישראל והתכניות לפתרון בעתיד – מבוססים על מחקר ומעקב של המחבר במשך שנים רבות אחר ההתרחשויות שעברו על אזור זה. הם מוגשים לקורא מתוך ראייה מקיפה של מכלול נושאים אקטואליים ומנקודת מבט גיאוגרפית ומרחבית, מלווים במפות הבאות להאיר היבט חדש זה של גיאוגרפיית הכיבוש.א"א