גם הים לא כמוני

שלום רצבי (יליד חיפה 1951), מן הבולטים במשוררים שהחלו דרכם בשנות ה-70, הוציא לאור שמונה ספרי שירה והשתתף באנתולוגיות שונות. זכה בפרסים ספרותיים רבים ובהם פרס ראש הממשלה ופרס הנשיא על הליברית לרקוויאם "זכור - קינה ליצחק". "ההתמודדות עם הָרִיק וההתאיינות, התעיה והחיפוש, הבדידות החשופה מול הָאֵל "העומד עליך וחרבו שלופה באמצע החיים" – הם מסימני שירתו של רצבי בכלל ושל קובץ זה בפרט. שירה עמוקה ומורכבת זו מפלסת לה דרך בשבילי ההגות והמסתורין. במשחק התמידי בין הנוכחות להעדר, גילויו של האחר-הנסתר מתרחש להרף-עין. בשעת חסד זו נדמה, כאילו צר המשורר צורות מתוך הדממה האופפת אותו, במטרה להגיע אל עצמו. הקונפליקט בין ה"אני" לנוכחויות האחרות בספריו הקודמים מתבטא בקובץ שירים זה גם בשניוּת שבין היש לבין החולף, שבמרכזו דמות האם המתה, החוצה הלוך ושוב את הגבול הדק בין חיים למוות ומוסיפה להתקיים בנוכחות קבועה מכוח המלה הכתובה והאהבה לאין קץ. אך כאן ההתאיינות מוכפלת, שכן האֵם בהסתלקותה כמו נטלה אִתה גם את בבואת בנה שנאצלה ממנה". יערה בן-דוד שלום רצבי הוא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב. בין ספריו: Between Zionism and Judaism ובין גורל לייעוד. בקרוב יראה אור ספרו על הציונות האנרכיסטית בהגותם של מרטין בובר ואהרון דוד גורדון. ספרי שירה קודמים: פחד ואת: טרקלין, 1975; קרוצי חומר: עקד, 1976; באשר אני עומד: ספרית פועלים, 1979; טורף פרחים: עקד, 1980; בפינה שאני: הקיבוץ המאוחד 1982; חלל נקי: עקד, 1982; הברה וחול: עקד, 1987; מייחל לו: עקד, 1991