אל ראש הר חשוף

אל ראש הר חשוף עלתה בשנת 1943 קבוצה של נערים ונערות, חניכי עליית-הנוער מגרמניה ומפולין והנוער-העובד בארץ, והקימה את קיבוץ מנרה. כעבור כחמש שנים הצטרפו אליהם חניכי תנועת-הנוער המחנות-העולים, תלמידי י"א שגויסו ערב מלחמת השחרור. אך הדברים ראשיתם במקום ובזמן אחר ושורשיהם מסתעפים בתזמון נדיר ומוזר בין שתי מלחמות עולם, בין מקומות מרוחקים זה מזה כמו העיר לודז' שבפולין ותל-אביב שבארץ ישראל, ובין אנשים שהיו שם, נדירים ומוזרים לא פחות, וכולם כמו המתינו לפגישה גורלית, המתנקזת ושואפת אל פסגת ההר הזה, ומקבלת את משמעות תמצית המעשים שהתרחשו כאן. "הסיפורים הקטנים" מסופרים בספר בראייה אישית של המחברת, הם סיפורי הזמן במהלכו ובהשתנותו, או כדבריה: "סיפור הזמן שלי היה ונשאר סיפור הזמן שלנו, כי היינו דור האנחנו והיחד." הזיקה המורכבת שבין זמנו של היחיד וזמנם של הרבים, על המאורעות ההיסטוריים שמתרחשים בעולם, מבטלת את הגבולות בין הזמנים הללו ומשבשת מהלכי חיים, משנה גורלות, בונה והורסת. הסיפור מתפתח במעגלים סובייקטיביים-אסוציאטיביים ונסוב על משפחה אחת, על קיבוץ אחד ועל נערים ונערות מתנועת-נוער אחת, המחנות-העולים, הוא מקבל משמעות היסטורית - מעין אוטוביוגרפיה של הזמן כפי שהיה, ובכך הוא גם עדות לכוחה וחולשתה של תנועת העבודה שהיתה אז רבת כוח ולרעיון הציוני בהגשמתו. ד"ר דבורה שריבוים היא פסיכולוגית קלינית במקצועה והיתה בשעתו אחת מבנות המחנות-העולים בקיבוץ מנרה.