חותמה של המדינה שבדרך

שלושה אחים צעירים, חנה, דוד ומרים עוזבים את בית ההורים בתל אביב. חליפת המכתבים ביניהם מציירת תמונה של נוער ארץֿישראלי, שנטל חלק בבניין הארץ ובהגנתה.לספר אופי ספרותי נוסטלגי ובו סיפור היסטורי משפחתי וכללי, על רוח התקופה ועל אירועים היסטוריים שהתחוללו בעשור של המדינה שבדרך. תנועות הנוער השומר הצעיר וגורדוניה, בן שמן, קבוצת עלומים, דגניה, קבוצת הדס(ה) בחדרה, הקיבוצים גזר, בית אלפא, מזרע, העיר תל אביב והבריגדה משתקפים במכתבים ובזיכרונות. הספר מתחיל בעלייה לארץ בשנת 1926, ימי העלייה הרביעית."שני גברים הולכים לאיטם. זה עתה ירדו מהרכבת, מחיפה לתל אביב. הצעיר, כבן שלושים, מחזיק בזרועותיו תינוק כבן שנתיים. לצדו של הצעיר, אביו בן השישים בעל זקן ארוך ומטופח…""אמי, אבי, סבי, אני ואחי הקטן זה עתה הגענו ארצה… ואבי כבר חושב על הבאות וחששות מתגנבים, עולים ונעלמים ושוב מטרידים: מה יהיה גורלנו בארץ החדשה…ואולי נזכר אבי בדברי המשורר: 'הגם שם בארץ החמה, היפה תרבינה הרעות, התלאות?'" בספר – חבצלת השרון עלֿיד כיכר דיזנגוף; נר הלילה על שפת ימה של תלֿאביב; החמציץ שצץ בצדי דרכים; ניחוח הפרדסים וטעם התפוזים.בספר – מן האהל והשירה על הדשא בקיבוץ ועד בתיה הלבנים של העיר תלֿאביב.מן הבריגדה ומחנות הניצולים ועד הקמת מדינת ישראל. "לעומת האירועים הגדולים שהתרחשו סביבנו, בארץ ובעולם, אנחנו מספרים על חיינו הרגילים, השקטים, היפים והמעניינים, על חיים בצוותא של צעירים המבלים, נהנים ואוהבים. הצגות, מסיבות, שירים וריקודים עד אור הבוקר…" הכותבים: משה הדס (בלימן), חנה אריון (בלימן), דודה הדס (בלימן), מרים נסטור (בלימן), רבקה הדס (דרור). זהו ספרה השלישי של חנה אריון בטרילוגיה – כחותם על לבו; חותמו של מקום; חותמה של המדינה שבדרך.