מסה על הצדקת אי־ציות אזרחי בגין פגיעה ביסודות החוקיות

המשבר הפוליטי חוקתי בו אנו מצויים בעת הזאת הוא הרגע בו שאלת המחויבות האזרחית הופכת להיות שאלה קיומית: האם חובתו של אזרח לציית לשלטון שנבחר בהליך סדור או שמא מהעובדה ששלטון נבחר באופן דמוקרטי לא נובעת המסקנה שיש לציית לו גם במחיר פגיעה בצדק, בהגינות ובערכי היסוד הדמוקרטיים. הטענה המרכזית של מסה זו היא שיש להבחין בין שני סוגי אי־ציות אזרחי: בין אי־ציות בגין פגיעה בחוק או במדיניות לבין אי־ציות בגין פגיעה בחוקיות. אי־ציות מהסוג הראשון, מבטא הכרה בלגיטימיות של השלטון, והוא תביעה לתיקון מסוים. לעומת זאת, אי־ציות בגין פגיעה בחוקיות מערער על הלגיטימיות של השלטון. המסה שלפנינו עוסקת באי־ציות אזרחי מהסוג השני. המסה מתמקדת בהצדקות האזרחיות השונות שיש לאי־ציות אזרחי במצב זה, תוך תשומת לב למציאות הישראלית. מסה זו מעלה את הטענה שאי־ציות בגין הפרת חוקיות הוא חובה אזרחית שמבוססת על רעיון ההסכמה החברתית, הקודמת לשלטון ומתנה את סמכותו. המסה היא קריאה לאחריות ומחויבות  אזרחית המבטאת את אחריותו של האזרח לעצמו, לחברה שבה הוא חי ולמדינתו.

פרופ' אבי שגיא הוא עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. הוא לימד באוניברסיטת בר־אילן במחלקה לפילוסופיה, והיה המייסד והמנהל של התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטה זו קרוב לשני עשורים. אבי שגיא היה אחד מארבעת מנסחי "מסמך רוח צה"ל" – הקוד האתי המחייב של צה"ל; הוא עורך את סדרת הספרים "פרשנות ותרבות" בהוצאת כרמל מקבוצת ידיעות ספרים, ואחד מעורכי כתב העת תרבות דמוקרטית.