ברל'ה

בציור ילדים המופיע בספר, מעל לציורי אבא, אימא ושלושה ילדים, כתב הילד־הצייר את המילים "זוהי משפחה". ואולי זאת הייתה יכולה להיות כותרת הספר הזה. ספר הפרוזה הראשון של אפרים גוטקינד הוא דיוקן של משפחה ובעיקר של אבא. אבא שנוסע רחוק כדי לעשות שלום עם עצמו ועם המציאות שגדל בה, ומגלה שבניסיונותיו לחיות את ההווה הוא חוזר לעבר. הסיפור מתרחש במרחב שבין שוויצריה, הולנד וישראל – הולנד היא ארץ מוצאה של האם. האבא ישראלי. גוטקינד פורש את הסיפור הרומנטי־לכאורה של אישה יפה שנישאת לגבר מצליח כדי לבחון אותו ביושר, לפרק אותו, להראות אותו בכאביו אך גם ברגעי החסד והיופי. זהו סיפור חיים שמבנהו קטוע. הוא כזה בספר כי הוא היה כזה בחיים: זוהי משפחה שמרחביה קטועים וחבריה מתפזרים מכוח רצונות, כוחות ושורשים שלא נפגשים. אך זהו גם תיאור עצמי נוקב של אדם ששלמותו נפגמה, והוא חי בין עבר להווה ובין מקומות רחוקים, נחוש שלא להיכנע לכוחות הקטיעה. ברל'ה הוא סיפור שעיקרו זיכרונות ועובדות של חיים כהווייתם. עניינו אינו בסיפורי מעשיות אלא בסיפורי חיים. זהו ניסיון להפוך, דרך כתיבה כנה ורגישה, את הקטוע – לשלם, לכתוב את הקטיעה כדי להבין את החסר ואולי גם, עד כמה שניתן, להשלימו.