בין שלוש יבשות – חיי משה קיטרון

שלוש יבשות ומסכת חיים אחת: זה סיפורו של נער המגיע לחופי ארגנטינה מפולין שבין שתי מלחמות העולם. בעיר הולדתו פינסק עבר חוויות המשקפות את הטרגדיה של כלל ישראל באותה תקופה – רעב, מלחמות, נדודים, רדיפות, ורצח אביו בפוגרום של הבאלאכוביצ'ים בראשית שנות העשרים.בארץ החדשה הקדיש את עצמו לפעולה ציונית וסוציאליסטית: היה חבר בולט בשורת המפלגה הסוציאליסטית הארגנטינאית, ואף הוגש מטעמה כמועמד לפרלמנט במחוז שלו. אך את עיקר הלהט שלו שפך על הקמת "פועלי ציון" ותנועת הנוער שלה, "דרור". שימש כמזכ"ל פועלי ציון, ערך את ביטאוני התנועה, ובמשך שנים ארוכות כיהן גם בדירקטוריון המוסדות הלאומיים, "קרן היסוד" ו"קרן קיימת". כן עסק בפרק עלום עד היום בתולדות הקהילה היהודית בארגנטינה – עלייה ב', רכש, והברחת ניצולי השואה מאירופה לאמריקה הדרומית.עם עלותו ארצה הטילו על "האשכנזי הספרדי ביותר בישראל" את הקמת המחלקה ליוצאי עדות המזרח במפא"י. הוא נבחר למזכירות המצומצמת של המפלגה, ובשנים 1954–1958 כיהן כמזכיר מחוז תל אביב. בד בבד השתתף במוסדות העליונים של ארגונים ציוניים למיניהם, המשיך בעבודתו הפובליציסטית, והיה יושב ראש התאחדות עולי אמריקה הלטינית.במשך חמש-עשרה שנות חייו האחרונות עמד בראש המחלקה לתרבות וחינוך מבוגרים בוועד הפועל של ההסתדרות. כיצד קרה שקריירה פוליטית שנסקה במהירות מטאורית כל כך דעכה בצורה פתאומית לא פחות – זו אחת השאלות העיקריות שבהן עוסק הספר. כתבה אותו בתו, נעמי קיטרון, מחברת ספרי נוער רבים ותורגמנית סימולטנית במוסדות האו"ם. איסוף החומר, ניתוחו ועיבודו ארכו שנים רבות. התוצאה היא מחקר היסטורי מרתק בעל פן אישי מודגש.