אנטיתרפיות

ספרו של ז׳אק פוקס הוא זרם תודעה רציף בגוף ראשון, הפורשׂ את סיפורו של אנטי גיבור – ילד, נער מתבגר, ולימים גבר בוגר – העוסק באופן אובססיבי בקסמי העינוג העצמי. המספר מנסה לספק תשובות לשאלות מציקות: איך מתמודדים עם נוכחותו המתמדת של אח הלוקה בשכלו וגורף את כל תשומת הלב מההורים? איך מתגברים על ביישנות ביחסים עם נשים? איך עומדים בלחציה של היידישע מאמע השואפת שבנה יהלך בגדולות כי לדעתה הוא גאון? באיזה מקצוע בוחרים? במבוך האסוציאציות, צצים שוב ושוב תיאורי אירועים היסטוריים בצד וידויים אישיים. בדיון ומציאות משתרגים זה בזה, כיאה למחבר ששאב השראה מאוֹליפּוֹ "סדנה לספרות פוטנציאלית", תנועת אוונגרד שקמה בצרפת בתחילת שנות השישים ושאפה להטיל אילוצים ומגבלות על שפת הספרות כדי להעצים את כוחה היצירתי ובחר במתמטיקה, ולא במקרה. כתיבתו מתאפיינת בחזרות רבות, באירוניה ובהומור עצמי, ולא אחת סוחפת את הקורא לנבכי דמיונו הקודח של המחבר.  ז׳אק פוּקס נולד ב־1977 בעיר בֶֶּלוֹ הוֹרִיזוֹנָטֵה שבמדינת מִינַַאס זֶֶ׳רָייס, ברזיל. הוא בעל תואר במתמטיקה ובמדעי המחשב, וכן בעל תואר דוקטור לספרות השוואתית ודוקטור לשפה, ספרות ותרבות צרפת.מבין ספריו: ספרות ומתמטיקה: חורחה לואיס בורחס, ז׳ורז׳ פרק וקבוצת אוליפו, 2011; נפילות (Brochadas), 2015; משוגע, רומן על השיגעון, 2016; נוֹבֶּל, 2018; ז׳ורז׳ פרק: פסיכואנליזה במשחקים וטראומות של ילד שגדל בצל המלחמה, 2019; תעלומת האינסוף (ספר ילדים), 2019.ספריו תורגמו לאיטלקית ולספרדית.אנטיתרפיות הוא ספרו הראשון היוצא בעברית. עבור ספר זה זכה המחבר בפרס סאו־פאולו לספר ביכורים לסופרים צעירים (2013), פרס המקביל בחשיבותו ל״מאן בּוקר״ הבינלאומי.