עם ככל העמים

מטרתה של התנועה הציונית הייתה להביא לנורמליזציה של הקיום היהודי: "להיות עם ככל העמים".ישראל אינה "עם ככל העמים" שכן, בניגוד למדינת הלאום הנורמאלית, אין בה הכרה בקיומה של אומה ישראלית. על פי האתוס הלאומי הרשמי, זה המכונה "ציוני", ישראל שייכת ל"עם היהודי" ולא לאומתה הטריטוריאלית.במרכז הספר עומדת הטענה שהזהות בין הדת ללאום, כלומר ראיית היהדות כדת ולאום כאחד, והיעדרה של מדינת לאום או רפובליקה ישראלית, הן מקור עיקרי לבעיות היסוד של ישראל ולחוסר יכולתה לפתור בעיות אלו: שאלת מעמדה של הדת; היחסים בין חילונים לדתיים; שאלת מעמדם של לא יהודים, בייחוד ערבים; שאלת החוקה; אי־היכולת להכריע בשאלת הגבולות, והשיתוק בכל הנוגע ליציאה למלחמה, כל שכן לעשיית שלום. תנאי הכרחי לפתרון בעיות אלו הוא ההפרדה בין הדת ללאום, ההכרה בקיומו של לאום ישראלי בלי הבדל בין דת, גזע ומין, ויסודה של ישראל כרפובליקה, כלומר כמדינת הלאום הישראלי.האומנם קיימת אומה ישראלית? מהו יחסה של אומה זו ל"עם ישראל" ההיסטורי? מהו יחסה לתנועה הציונית? באילו תנאים תיתכן השתלבותם של לא יהודים כשווי זכויות וחובות במסגרת האומה הזו? שאלות אלו ואחרות עומדות במרכזו של הספר שלפנינו.ד"ר משה ברנט מלמד מדע במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, באוניברסיטה הפתוחה. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון בחיפה. את התואר השני שלו בפילוסופיה פוליטית עשה באוניברסיטת תל-אביב תחת הדרכתו של פרופסור יוסף אגסי. את התואר השלישי בהיסטוריה פוליטית השוואתית עשה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה כאשר בין מדריכיו נמנה גם הסוציולוג וחוקר הלאומיות הנודע ארנסט גלנר. בין פירסומיו הספר מיהו ישראלי (יחד עם יוסף אגסי ויהודית בובר אגסי).