אהבתי את ברלין

בברלין החצויה (1985) מתרחשת עלילת הסיפור המתאר את בית הקהילה היהודית שהוקם מחדש. אחדים מפרנסי הקהילה, הם בני העיר שגורשו ועברו את תלאות המלחמה בגטו לודז' ובאושויץ.הספר רחב היריעה מתאר שני סיפורי אהבה מקבילים: זוג גרמני מקומי בני מעמד הפועלים, וזוג אמנים יהודים – נגנית המתקשה למצוא פרנסה, ומחזאי השואף להציג בפני הקהל המקומי מחזה בנושא יהודי."... בידי שתי מפות. אחת מפת העיר החדשה משנת 1985 והשנייה עותק שמש משנת 1938... במפה מ1938- מסומן בית בפינת שני הרחובות בשם סינאגוגא - בית כנסת. פעם עמד כאן בית הכנסת של היהודים הליברלים. בוקר אחד נתבקשו תושבי השכונות לבוא לבית הכנסת. כולם באו עם חבילות למרות שמעולם לא נשמע על יהודי הבא לבית התפילה עם מזוודה...מעל לנהר השפרה גשר מעוטר באריות, והנהר שמתחתיו שחור ובו שוחים אווזים....אהב את העיר למן היום בו נולד ולעולם לא נטשהּ, פרט לאותן ארבע שנים אומללות בחיק אחיו היהודים שבגטו בלודז'. אהב את צבע השמיים בימי הקיץ, את ריח האביב הטבול בפליטת ארובות השוקולד שבה... אהב אותה לא בגין צדקתהּ אלא למרות חטאיה, ואולי חשב בלבו שמלבד אהבתו הגדולה אין בה דבר". מאיר זוסמן, יליד ירושלים, מחזאי מצליח ועורך סרטים, פרסם שני ספרים לילדים ולנוער. הוא שהה בברלין מ1985- עד 1990; זהו רומן הביכורים שלו.