מחיר קטלוגי:
99
₪
מחיר באתר:
₪99.00 ₪69.30
בספר זה כונסו שלושים וחמישה מאמרים מן העשור האחרון, המעוגנים במרחב הספרות העברית שהתהוותה בין אמצע המאה ה-19 לתחילת המאה ה-21. נדונו כאן יוצרים בולטים, מעמודי התווך של הספרות העברית בפרוזה ובשירה, ובהם י"ל גורדון, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ויוסף חיים ברנר, י"ל פרץ ואורי ניסן גנסין, חיים נחמן ביאליק ונתן אלתרמן, נתן זך, א"ב יהושע ויהושע קנז, יצחק אורפז וחיים באר, ועד צרויה שלו ואתגר קרת. בצידם הוקדשה תשומת לב לסופרים שנשכחו מלב, אולם גם להם מקום במפה המגוונת של הספרות ושל מחשבת הספרות.רבים מן הפרקים עשויים כתמונות קבוצתיות, הממפות גזרות רחבות של הספרות העברית לדורותיה על-פי נושא משותף, כגון ייצוגיהן הספרותיים של מלחמת העצמאות ומלחמת יום הכיפורים, או פגישתם של סופרים בני דורות שונים עם ארץ ישראל. פרקים אחרים בוחנים סוגיות בדיוקנה ובזהותה של הספרות העברית כהוויה קולקטיבית לאומית כגון מושג הקנון הספרותי, מושג המשורר הלאומי, הספרות כמערכת כלכלית או המצאתו של הדיבור העברי בסיפורת ותרומתו להחייאת העברית כלשון מדוברת.כל פרק עומד בפני עצמו, אבל צירופם יחד בונה עלילת-על מורכבת. זהו סיפורה של ספרות צעירה, יחסית, שעברה ב-200 השנים האחרונות מהלך מואץ של צמיחה והשתנות מתוך מגע מפרֶה עם תרבויות אירופה. בד בבד היא נטועה במסורות קדומות, ואוצרת בלשונה ובנושאי היסוד שלה את עקבות הספרות העברית הקלאסית לרבדיה מן התנ"ך ואילך. זוהי ספרות המבטאת יותר מכל תעודה היסטורית את ניסיונות הקיום הדרמטיים של העם היהודי בדורות האחרונים: מתקוות האמנציפציה ועד תהומות השואה; מחיי אמונה מסורתיים ועד מציאות חילונית מודרנית; מהתפצלויות אידיאולוגיות וגיאוגרפיות ועד כינונה מחדש של הזהות הלאומית בהקשר העברי, הציוני והישראלי. עמידתה של הספרות העברית לנוכח סבך הקיום היהודי ובתוכו היא הדבר שהספר הזה מנסה לברר.אבנר הולצמן הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, מופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו ע"ש יעקב ושושנה שרייבר. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית. מספריו בשנים האחרונות: אהבות ציון: פנים בספרות העברית החדשה (כרמל, 2006); חיים נחמן ביאליק (מרכז זלמן שזר, 2009); מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מרכז זלמן שזר, 2011); מפתח הלב: אמנות הסיפור של חנוך ברטוב (מוסד ביאליק, 2015).
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל
פתח דבר 7חלק ראשון: מהשכלה עד מודרניזםהספרות העברית במזרח אירופה: סקירת מבוא 11שתי פנים להשכלה: על דמות הרופא בסיפורי י”ל גורדון 22מרדכי דוד ברנדשטטר: משכיל לאחר זמנו 30שַׁלֵּם אשלם להם בעד יצירי רוחם בכסף מלא: הולדתה של הספרות העבריתכמערכת כלכלית 48אשנבים חדשים לעולם הדמיון: מקומו של המקרא בספרות האוטוביוגרפית 72התסיסה החדשה העזה בחיי בני אירופה: מודרניזם עברי טרם זמנו 85’העוגב’ מאת י”ל פרץ והוויכוח על שירי האהבה 94יהושע טהון ואגדת הצעירים 113אורי ניסן גנסין בוורשה: תחנה ראשונה ותחנה אחרונה 124נכתוב מה שנכתוב – במכתבים: בין שופמן לברנר 137על משמר האומה: מיכה יוסף ברדיצ’בסקי כפובליציסט פוליטי 145בין עברית ליידיש: הלכה ומעשה בכתיבתו הדוֿלשונית של מ”י ברדיצ’בסקי 164’הוא החי במותו’: הנוסח הגנוז של הרצאת ביאליק על מ”י ברדיצ’בסקי –וסביבו 179נספח: טיוטות להרצאתו של ביאליק על מיכה יוסף ברדיצ’בסקי 192חלק שני: לקראת זהות ישראליתהוי ארצי מולדתי: הפגישה עם ארץ ישראל בשירה העברית 199כיצד המציאה הספרות העברית את הדיבור העברי? 218עלייתו ושקיעתו של המשורר הלאומי 247לנוכח שכרון הצבעים: הספרות העברית מתבוננת באימפרסיוניזם הצרפתי 285תחת מכבש ההיסטוריה: על קו אחד בספרות של דור תש”ח 295היבטים פוליטיים בספרות מלחמת העצמאות 318החוב לאמת והחובה ללוחמים: ‘בערבות הנגב’ מאת יגאל מוסינזון 343אהרן אמיר: סופר כנעני? 356חלק שלישי: דורות במדינהרגע אחד שקט בבקשה: נתן זך מול נתן אלתרמן 369ישראל בעיני סופרים עברים ניצולי השואה 384הספרות העברית בעשור הרביעי למדינה 422מכוות אש: ארבעים שנות כתיבה על מלחמת יום הכיפורים 440על יצירת יצחק אורפז 474א. הוא הלך לחולות: על ‘מסע דניאל’ 474ב. האיש על הגג: על ‘מות ליסאנדה’, ‘נמלים’ ו’מדרגה צרה’ 481אלה היו היפים בימי חייהם: קריאה בנובלה ‘נוף עם שלושה עצים’מאת יהושע קנז 491על יצירת א”ב יהושע 513א. נבואות חורבן בעונג ובתשוקה: על ‘אש ידידותית’ 513ב. המספר כבעל מחשבות: על ‘אחיזת מולדת’ 523ג. התשוקה אל המקור הראשון: על ‘חסד ספרדי’ 533מעיר של זהב עד לפני המקום: חיים באר בין גילוי לכיסוי 543על יצירת צרויה שלו 556א. ‘רקדתי עמדתי’: בחזרה אל המקור הנסתר 556ב. שַׁנֵּה חַיֶּי: על ‘שארית החיים’ 565סיפורת עברית כיום: לקראת כינונו של קנון? 572הערה ביבליוגרפית 593מפתח השמות 597
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת