ראשי » סיפורת » יוב – ועוד מיני אהבות בירושלים של שנות החמישים

יוב – ועוד מיני אהבות בירושלים של שנות החמישים

מס' עמודים: 162 / תאריך יציאה: 2018

דאנאקוד: 249-50534 / מסת"ב: 978-965-540-761-7

₪79   63.20

גב הספר

גב הספר

יוב, קיצור של יואב, לא מכבר לוחם נועז בפלמ”ח, עולה שוב לירושלים והפעם כדי להחליט אם אשתו תעשה הפלה או תמשיך בהיריון. אם רוצים, זה סיפור על איך נולד ילד. לא כמו אצל כולם, יש שם חבר עם אהובה נוטה למות ויש כבשה לקומזיץ, ויש גם נר נשמה שמדליק יחפן עטוף סמרטוטים למי שהייתה ארוסתו. גם אהבות אחרות יש בספר הזה: ג’ונה הימאי האמריקאי ומלכה בת המשפחה החרדית; קירשנבוים ואשתו הנוטה למות, ואחר כך אהבתו אל השכנה הצעירה היפה שמול החלון שלו, היא והמאהבים שלה; האהבה של המורה המכובד אל הבת האהובה שלו בליל חתונתה; האהבה של הילד המיוחד אל אביו; האהבה של דנותו אל הנחשים הארסיים, כן, גם זו מין אהבה: ומה עם הנגר הזקן והשולחן שהוא מתקין או לא מתקין, האם אין שם אהבה גדולה?

הכול לא כמו אצל כולם, ויחד עם זה יש בכל אלה גם משהו משל כולם. וכולם – אהבות משנות החמישים בירושלים, אהבות שחלקן ממומשות וחלקן לא, והן קורות אולי דווקא בירושלים החצויה של השנים ההן. גם למאורעות הזמן – מלחמת העולם ומלחמת השחרור ועקבותיהן – חלק בהתרחשויות.

כל זה מידיו של יוסף בר יוסף, חתן פרס ישראל במחזאות, בן 85 וכתיבתו רעננה, לא מיופייפת, מדויקת, מחפשת את האמת. הוא אינו מפחד מעלילה, מפתוס או מרגש, ובגלל ההומור, האיפוק והרגישות הספר אינו גולש לרגשנות.

 

 

 

 

מתוך הספר

מתוך הספר

מלכה וג’ונה

סיפור (נובלה)

א. מה השם שלה, השאלה שהסתתרה מתחת לכל השאלות

בלילה, והאנייה עושה את דרכה לעבר הנמל, הוא חלם חלום. בבוקר ראה את ההר ושאל את חבריו משהו כמו “איזה הר זה?” אמרו לו, “איזו מין שאלה זאת? הר”, אז הוא אמר, “יש לו שם? משהו?” לא הבינו מה הוא מבלבל במוח, אבל כבר הסתובבו שם כמה עובדי נמל ישראלים, ואחד אמר לו, “זה הכרמל”, והוא אמר, “הכרמל? של אליהו?”, וההוא אמר, “איזה אליהו?”, והוא אמר, “אליהו הנביא”, וההוא צחק ואמר, “הה, זה, מליל הסדר, בטח”, ואז הוא אמר,”אז אנחנו בישראל, ארץ הקודש, ירושלים, מה?” ענין רגיל על אנייתֿנוד, שלא עובדת על קו קבוע אלא נודדת לפי הצורך המזדמן מנמל לנמל, ומה זה משנה לימאי איך קוראים להם. הוא שב והסתכל בהר ואמר בשקט, לעצמו כנראה “משונה”. וההוא שמע ואמר, “מה?” והוא אמר, “שום דבר, חלמתי”.

בסוף אותו יום בירר ומצא שהם ישארו שם שבעה ימים, יומיים מיותרים בגלל איזשהו חג, וזה מה שביקש, חופשה לשבעה ימים. אמרו לו שהוא משוגע, לבזבז את ימי החופשה שלו על מקום דפוק כזה, חור נידח, אומרים שכמעט אין זונות, ואלה שיש – אלוהים ישמור. והוא אמר שלא חשוב. הביטו בו ואמרו לו שלא יאחר לחזור, מפני שהאנייה – “ליברטי” ישנה ממלחמת העולם – אמורה אולי להפליג מכאן ישר לפירוק לגרוטאות, ואין לחברה שום אנייה אחרת שאמורה להגיע למקום הזה. הוא שמע והמשיך וארז, גם את החליפה הכחולה כהה שלו.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “יוב – ועוד מיני אהבות בירושלים של שנות החמישים”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *