על הספר

יד ושם – למי? המאבק על דמותו של הר הזיכרון, הוא מחקר חלוצי המציע התבוננות רב־תחומית: היסטורית, חברתית, אמנותית ונופית בהר הזיכרון, כ’מרחב מקודש’ עבור החברה הישראלית. הספר מתאר את הלבטים והמאבקים סביב הקמתו, עיצובו ומסריו של יד ושם (1996-1942), שנועד להנציח אירוע שהתרחש בגולה, עוד קודם להקמת המדינה ושמרבית הנספים בו היו יהודים לא ציונים. עיצוב זיכרון האסון הלאומי כ’שואה וגבורה’ יצר מתח תרבותי מרתק בין אופן הנצחת כלל הנספים, לבין הפרטיזנים ומורדי הגטאות שנפלו תוך כדי קרב ובינם לבין מושא הגבורה במולדת ─ חללי מערכות ישראל. לכל אלה ניתן ביטוי חזותי בהנצחה המוזיאלית והמונומנטאלית בהר הזיכרון. המעקב אחרי השינויים שחלו במכלול יד ושם והניתוח הסמיוטי שלהם, חושף את המהפך שחל בתודעת השואה בישראל, כך שיותר משקיבלה השואה משמעות מתוך הישגי המדינה, היא מהווה כיום נקודת מבט מרכזית בפרשנות של התנהלותה. תוצאות המחקר חשובים לא רק למי שמתעניין במוזיאולוגיה, בהנצחת השואה ובחברה הישראלית, אלא גם לכל מי שמבקש להבין את מהות השינויים התרבותיים הגלובליים העוברים על החברה המערבית בכלל, ועל תפקידו של העבר ככלי להבנת המציאות, בפרט.

ד”ר מולי ברוג, בעל תואר בוגר בפילוסופיה של המדעים ודוקטורט בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו מתמקדים בסוגיות של זיכרון קולקטיבי ופרשנות תרבותית של מרחבים מקודשים, בדגש על אתרים שסיפורם נקשר במיתוס הגבורה בציונות, בהם: קברות המכבים, מצדה, תל־חי ויד ושם.

תוכן העניינים

פתח דבר…………………………………………………………………………….. 9

מבוא………………………………………………………………………………… 14

חלק ראשון: ההבניה הציונית של זיכרון השואה ביישוב

פרק 1: עיצוב הזיכרון ההיסטורי………………………………………………… 38

פרק 2: לבטים בהנצחת השואה………………………………………………….. 58

רעיונות ראשונים להנצחת הנספים 1945-1942……………………………… 58

הקמת יד ושם בראשות הוועד הלאומי 1946‏-1949………………………….. 81

חלק שני: עיצובו של יד ושם כאתר הנצחה לאומי

פרק 1: מיסוד זיכרון השואה בחוקי המדינה………………………………….. 120

פרק 2: הר הזיכרון והדיונים על עיצובו……………………………………….. 134

פרק 3: אדמת זיכרון…………………………………………………………….. 151

מקומו של הר הזיכרון בין אתרי הלאום בירושלים…………………………. 152

משמעותו של נוף זיכרון………………………………………………………. 154

ההנצחה המונומנטלית של השואה והגבורה ביד ושם……………………… 158

הר הזיכרון כמרחב מקודש: ניתוח סמיוטי………………………………….. 189

חלק שלישי: היסטוריה, זיכרון ותודעת השואה בישראל 1996-1947

פרק 1: העשור הראשון (1947‏-1956) ימי בראשית………………………….. 203

פרק 2: העשור השני (1957‏-1966) ימי התבססות……………………………. 225

פרק 3: העשור השלישי (1967‏-1976) ימי מלחמה…………………………… 242

פרק 4: העשור הרביעי (1977‏-1986) ימי תהפוכות………………………….. 263

פרק 5: העשור החמישי (1987‏-1996) ימי הפרטה…………………………… 279

סיכום ומסקנות…………………………………………………………………… 296

היזכרות קיבוצית ולא זיכרון הגמוני…………………………………………. 296

נוף זיכרון וזהות לאומית……………………………………………………… 301

מוזיאון יד ושם כמערכת תרבותית…………………………………………… 306

נספחים……………………………………………………………………………. 312

ביבליוגרפיה……………………………………………………………………… 316

מפתח……………………………………………………………………………… 332

תגובות קצרות של שלושה חוקרים בעלי שם על הספר

פרופ’ יורם בילו, האוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל

ההנצחה הנופית של השואה בישוב ובמדינת ישראל היא נושא מורכב, הדורש עיבוד של חומר תיעודי מקיף, הבנה של תהליכים היסטוריים ויכולת ניתוח בעזרת כלים מושגיים מתחום הסוציולוגיה, הגיאוגרפיה ומדעי הדתות.  ד”ר מולי ברוג עומד בכבוד במשימה המורכבת שנטל על עצמו, והוא מציג תמונה שיטתית ובהירה של התהליכים שעיצבו את הנוף הלאומי של זיכרון השואה.  הוא עומד בצורה משכנעת על הגלגולים והתמורות שעבר אתר הזיכרון ביד ושם תוך שהוא ממקם אותם בהקשר הרחב של תודעת השואה בישראל בתקופות השונות ומשווה אותם לצורות הנצחה אחרות של מוות לאומי בישראל.  הספר מציג את המורכבות של תהליכי בניית הזיכרון הנופי, תוך מתן מקום לפועלם של סוכני זיכרון ברמות ניתוח שונות, החל מהמדינה ומוסדותיה, דרך ארגונים וקבוצות בעלי עניין וכלה ביזמים אינדיבידואליים.

פרופ’ חנה יבלונקה, אוניברסיטת בן גוריון

השכיל ד”ר ברוג לחבר מחקר מעמיק על ההיסטוריה של יד ושם, תוך שהוא משלב גם היבטים אנתרופולוגים וסוציולוגים לצד אלו ההיסטוריים. רבים מהחומרים בחיבורו נחשפים כאן לראשונה כתוצאה של נבירה עקשנית בארכיונים . חשוב מכך, יש בחיבור הקפדה רבה על מיקומה של ההיסטוריה של יד ושם בהקשרן הרחב של התמורות המתרחשות בישראל ובחברה הישראלית. תולדותיו של מוסד זה, הוויכוחים והדיונים שהתנהלו סביב הקמתו, תכניו, המסרים שלו, דגשיו הם נושאים מרתקים המוסיפים כמכלול נדבך נוסף ומכריע להבנה טובה יותר של עיצוב זיכרון השואה בחברה הישראלית. הדינמיקה של שינוי הדגשים מלמדת לא רק על המוסד אלא גם ובעיקר על החברה הישראלית.

פרופ’ ג’ודי תידור (באומל) שוורץ, אוניברסיטת בר אילן

ד”ר ברוג הוא חוקר רציני, מעמיק ומקורי שהשכיל לבחון את יד ושם מנקודת מבט רב-תחומית: היסטורית, חברתית, אמנותית ונופית. יש בספר של מולי חידוש מחקרי מובהק, הן בעצם העובדה שנידונו תולדות המוסד הממלכתי לשואה ולגבורה מיום הקמתו ועד לשנות התשעים של המאה העשרים, דבר שלא נעשה עד כה, והן בניסיון להפוך אותו למקרה בוחן כאתר הנצחה, בקונטקסט התיאורטי הרחב יותר של זיכרון קיבוצי וזהות לאומית. המיפוי החלוצי והשיטתי של מכלול האנדרטאות באתר הזיכרון המקודש של הדת האזרחית בישראל והניתוח הסמלי מאיר העיניים שלהם, מהווים הישג חלוצי ומשמעותי לא פחות.