צבא שיש לו מדינה? מבט מחודש על יחסי התחום הביטחוני והתחום האזרחי בישראל

ספר זה מציג באור חדש וביקורתי היבטים שונים של היחסים בין התחום הביטחוני והתחום האזרחי בישראל.

עד עתה לא התקיים בנושא דיון ציבורי מספק – עם זאת, התפתחויות משמעותיות שאירעו בשנים האחרונות – האינתיפאדה השנייה; בניית מכשול ההפרדה; הוויכוח על תקציב הביטחון; ההתנתקות מרצועת עזה וחילופי האש בין ישראל לארגונים פלסטיניים שבעקבותיה; מלחמת לבנון השנייה; דו"ח וינוגרד; והטענות בדבר "איום קיומי" הנשקף לישראל מצד איראן – כל אלה חשפו מערכת יחסים רבת מחלוקות בין מקבלי ההחלטות האזרחיים בישראל מצד אחד, ובין המגזר הביטחוני ובפרט צה"ל, מצד שני.

אחד עשר המאמרים שבספר בוחנים ארבעה נושאים עיקריים ביחסי התחום הביטחוני והתחום האזרחי בישראל, שבהם ניכרת השפעת ה"ביטחון" בכלל והמגזר הביטחוני בפרט: קביעת מדיניות ברמה הלאומית והמקומית; דפוסי הפעולה של המערכת הכלכלית והחברתית; עיצוב השיח הציבורי, התרבות והחינוך; וכן השימוש במשאבי הקרקע ועיצוב המרחב הטריטוריאלי.

המסקנה העיקרית העולה מן הספר היא כי יש להשתחרר מתפיסות ומגישות קודמות לגבי יחסי התחום הביטחוני והתחום האזרחי בישראל, אשר הוכחו כמיושנות ובלתי מספקות. יש לקוות כי סוגיה זו, כפי שהיא נִגְלֵית בספר, תעודד דיון ציבורי רציני ומקיף, וכי ריבוי הנושאים ושיטות החקירה המגוונות, אשר באים אף הם לידי ביטוי בספר, ימריצו חוקרים וחוקרות נוספים לחשוף עוד "אזורי צל" של הממשק הביטחוני-אזרחי בישראל.