מתוך הספר

מִסְפָּרִים

שָׁאֲלוּ אוֹתִי:
“כַּמָּה נִתּוּחִים?”
הֵשַׁבְתִּי: “תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה”.
שָׁתַקְתִּי.
אֲנִי בַּת תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה.
לֹא מַמָּשׁ.
עוֹד שְׁלוֹשָׁה חָדְשַׁיִם.
מִסְפָּרִים
יֵשׁ לָהֶם מַשְׁמָעוּת עֲצוּמָה.

שָׁאֲלוּ אוֹתִי :
“בְּכַמָּה שָׁנִים?”
הֵשַׁבְתִּי: “תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה.”
סְטָטִיסְטִיקָה.
הִיא יְכוֹלָה
לִהְיוֹת
לֹא הֶגְיוֹנִית
לִפְעָמִים.

רָאִית כַּמָּה צַלָּקוֹת
לֹא הֶאֱמַנְתְּ.
אֲנִי כְּבָר כֵּן
מַאֲמִינָה.
גָּדַלְתִּי אִתָּן.
אַחַת-עֶשְׂרֵה צַלָּקוֹת.