גב הספר

מעשה הכתיבה ראשיתו במבט של אורפאוס המסב פניו לאחור. הצהרה זו של מוריס בלאנשו משמשת בספר זה כנקודת מוצא לקריאה פרשנית ביצירה הספרותית־העברית בת־ימינו, בניסיון להצביע על הזיקה של מיתוס ליצירה.

אורפאוס היורד שאולה, איקרוס הנוסק למרומים, נרקיס הכּלֶה בתשוקתו אל דמותו הנשקפת במים, תמוז הגווע ושב לתחייה, הם ועמיתיהם גיבורי המיתוסים של העמים השונים חושפים את הרובד הסמוי של חיינו, בהצביעם על האַלמוֹתי והנצחי שבקיומנו הנידון לִכליה. בעגנם את היצירה האנושית ברבדיה הבראשיתיים של ההוויה, הם מספרים את סיפורה של הנפש האנושית, על צפונותיה.

ד”ר ניצה קרן, חוקרת ספרות ותרבות. ספריה: כמה מלים על הכתיבה: יוצרים ישראלים מדברים על כתיבה, ספרות ופואטיקה (מופ”ת, 2003); כיריעה ביד הרוקמת – נשים כותבות והטקסט ההגמוני (“פרשנות ותרבות”, בר־אילן, 2010).

תוכן העניינים

פתח דבר  11

שער ראשון: עדות וזיכרון

פרק 1: מסיגי גבול  17

דויד גרוסמן: מקום הוא גורל  21

עמוס עוז: סיפורים שסיפרה לי אימי – סיפורים על אהבה וחושך  44

פרק 2: מורשתה של מנמוזינה  65

מאיר שלו: צליין של זיכרונות  66

רבקה רז: עדות מארץ הישימון  86

פרק 3: קול צעדים מהדהד בזיכרון  106

רונית מטלון: הד פסיעותינו בגינת “האם הגדולה”  107

צרויה שלו: אודה לחיים על סף המוות  121

שער שני: מטמורפוזות – מיתוס ויצירה

פרק 1: מטמורפוזות – בבואות והשתקפויות  147

רות אלמוג: ציירת נופי נפש “בעולם אכזר ורב יופי”  148

אורית אילן: סימפוזיון  179

סוף דבר  185

מקורות ביבליוגרפיים  187

מפתח  205