טרגדיות קטנות
גב הספר
גב הספר
כמה יפה הניגוד: טרגדיה! אבל… קטנה. ואכן, קטנה, אבל – טרגדיה!
במשך סתיו אחד בשנת 1830 כתב אלכסנדר פושקין את הקובץ שלפניכם. עקב התפרצות מגפת הכולרה מצא את עצמו המשורר מחוץ למוסקבה, “כלוא” בכפר בולדינו הרחק מארוסתו הטריה, נטליה גונצ’רובה. היה זה סתיו פורה להפליא, שבו התנסה פושקין בכתיבת פרוזה, שירה, מחזות, אגדות ילדים ומכתבים לרוב.
בארבעת המחזות הללו זכה המשורר שלא יצא מעולם את גבולות רוסיה, לטייל בארבע ארצות שונות ותקופות שונות, לבחון את הנפש האנושית ולעמוד על התכונות הבאות: רדיפת בצע ורדיפת שמלות, קנאה וקנאה לחיים. בכל אחד מן המחזות מוצעת בחינה של קונפליקט פנימי רב עוצמה בין הטרגי והנצחי לבין הקטן, האנושי, בן החלוף.
טרגדיות קטנות מוגשות לקוראים בתרגום חדש ובתוספת הערות ואחרית דבר מאת הסופר, המתרגם והמחזאי רועי חן.
דאנאקוד 249-50411
מסת”ב 978-965-540-633-7
דצמבר 2016
מתוך הספר
מתוך הספר
האביר הקמצן
תמונה 1
במגדל.
אלבר וז’אן.
אלבר
יהיה מה שיהיה, אני אופיע
היום לתחרות. ז’אן – הקסדה!
(ז’אן מגיש את הקסדה)
סדוקה כליל, פגומה. כך לא אצליח
לחבוש אותה. דרושה קסדה אחרת.
איזו מכה! דֵלוֹרְז’, רוזן ארור!
ז’אן
השבת לו מנה אחת אפיים:
איך שהוא עף יפה מהאוכף,
שכב במשך יום כְּמֵת – ספק אם
כבר התעשת.
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.