ראשי » סיפורת » לילות טינו מבגדד

לילות טינו מבגדד



Die Nächte Tino Von Bagdads (1907); Der Prinz Von Theben (1914)

,

תרגום: ליאורה בינג־היידקר / עריכה: איטה שדלצקי

מס' עמודים: 137 / תאריך יציאה: אפריל 2018

דאנאקוד: 249-50538 / מסת"ב: 978-965-540-769-3

₪74.00   59.20

גב הספר

גב הספר

“עליךָ לבקר אותי שלושה ימים אחרי הגשם. אזי נסוג הנילוס ופרחים גדולים מאירים בגניי, וגם אני עולה מן האדמה ונושמת. מומיה בת שנות כוכבים אני ורוקדת לעת אֲפָרִים. חגיגית היא עיני וזרועי מורמת מתנבאת, והמחול מצייר שלהבת דקה על מצחי, מחווירה ושוב מאדימה – משפתי התחתונה עד סנטרי… וחרוזי הזכוכית הססגוניים סביב צווארי מדנדנים… הו, מַחמֶדה, מחֶאי …”

אלזה לסקר-שילר נמנית עם בכירי המשוררים האקספרסיוניסטים בשפה הגרמנית. שירתה, המהלכת קסם על קוראיה בלשונות רבות, תורגמה לעברית בידי מיטב המשוררים, ואולם רק בשנים האחרונות זוכה גם הפרוזה שלה לתשומת הלב הראויה לה, כפורצת דרך באמנות האוואנגרד.  שני קבצי סיפוריה המוקדמים, המובאים כאן לראשונה בתרגום לעברית, נכתבו בתקופה הפורייה ביותר בחייה, שבמהלכה התגבש האלטר-אגו שלה בדמויותיהם של טינו מבגדד ושל יוסוף, הנסיך מתבאי.

ליאורה בינג-היידקר היא משוררת, מתרגמת וחוקרת מחול.

תוכן העניינים

תוכן העניינים

לילות טינו מבגדד
השיר שלי 9
אני רוקדת במסגד 12
החדר הכחול 13
פְּלוּם פָּאשָׁה 15
אחֶד בֵּיי 17
מין, בנו של סולטן מרוקו 20
הפָקיר מתֶּבַּאי 22
החִ’דִיו 24
מכתב האהבה שלי 26
המכשף 27
א שׁוֹאֶלֶת 28  אֲנִי כְּבָר
בַּחֲשַׁאי עִם לַיְלָה 30
כְּשֶׁתָּבוֹא – 31
כּה ח רי שׁית – – – 32  אֲנִי חוֹלֶמֶת עָלֶי
המוֹגוּל הגדול מפיליפּוֹפּוֹליס 34
טינו לאַפּוֹלידֶס 38
אַפּוֹלידֶס וטינוֹ מהססים וחולמים תחת פלח הירח 40
אַפּוֹלידֶס וטינוֹ באים אל עיר מתפוררת 41
טינוֹ ואַפּוֹלידֶס 42
בגן של עָמרי מְבִּילְרֶה 43
בנה של לִילָמֶה 44
המשורר מעיר־זהב 47
שש שמלות החג 49
השיר של חיי 50

הנסיך מ תּבַּאי
השֵייח’ 55
הרץ אחוז האמוק 58
הדרוויש 62
מכתב מבת דודתי שָׁלוֹמֶה 65
הפָקיר 67

ספר שלושת האביגילים
71 I אביגיל
75 II אביגיל
83 III אביגיל
88 III סינגה, אמו של המלך המת, אביגיל
אירוע אחד מחייו של אביגיל האוהב 101
הצלבן 102
הערות 111
אחרית דבר: הכוריאו־פנטזיה האוטוביוגרפית של אלזה לסקר־
שילר מאת ליאורה בינג־היידקר 119

רשימת האיורים
הכהן העליון מברך את עמו 51 III אביגיל
השייח’ וידידו משתרה־צימט 54
צַ’נדרַגוּפּטא 58
הפָקיר 67
71 I אביגיל
74 II אביגיל
יוסוף ואחדים מנערי־צבאות 77
המלכה רודפת־הכבוד מַרים 79

 

מתוך הספר

מתוך הספר

אַפּוֹלידֶס וטינוֹ מהססים וחולמים תחת פלח הירח
אורות שקטים מאירים מבעד לקירות הזכוכית של האולמות, ואנחנו לגמרי לבד בארמון הזכוכית, וגופותינו הדקים שקופים הם, עדינים ומזמרים. אבל ברקותינו מבצבצת טיפת דם קטנה, אדומה, עולה ויורדת ומתפשטת כמו נזר קולח סביב מצחנו. דברינו מצטלצלים, אבל שפתותינו בקושי נעות, צבען עשוי סוֹד ועינינו עשויות ממתיקותם של לילות קיץ מעַקצצים. איננו יודעים באיזו ארץ אנחנו נמצאים, חם לנו ומרחוק עולה אש שחורה המלהטת גבוה, עמוק, בתוך ורדים מתנוצצים. ידינו כמעט אינן נוגעות, אך כאשר טיפת הדם מתרוממת מעלה ברקותינו, אזי שפתותינו נדחקות זו אל זו אך הן אינן מתנשקות, הן מאיימות להישבר בִּשקיקה. בלילה אנחנו שוכבים על שטיחים לבנים וחולמים על צבעים אכזריים – או שדמויות־חֵשֶׁק באות ומשחקות בגופינו העדינים, הקרירים, כמו עם ילדים מתים. אבל תלתלינו שרופים מלהט טיפת הדם הקטנה ושפתותינו נותרות פתוחות וכואבות. בגנים רוחשת העלווה ועל גדות האגמים יושבים בעלי חיים מוזרים, איברים פנימיים, מעיים כחלחלים, אפרוריים־חיווריינים, ותמיד מנענעים בלשונם; אנחנו ניצבים על מגדל הזכוכית של הארמון וממתינים לרוחות הבוקר ורק מתנודדים עוד, משי מלבושינו רוטט – אנחנו רוצים לגעת בידינו, לנשק את שפתותינו, ועינינו מתוחות כמו בטרם סערה. קירות הזכוכית של האולמות מתכווצים – אנחנו מחפשים דבר מה – שני מבטים קרירים חודרים חדים אל לבותינו – פגיונות זכוכית הם, שוב ושוב אנו רואים אותם תמיד דרך מראות מתנוצצות – יש להם ידיות זהב חיוורות, ידיים עדינות – הן נעות להן, מנופפות לנו – אנחנו רוצים להתנשק… להתנשק! הן מנופפות – טיפת הדם מצותתת ברקותינו, מושיטה את גביעה אל האינסוף…

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “לילות טינו מבגדד”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *