משטר היד הקשה: דוד בן־גוריון, פולמוס הממלכתיות והמחלוקת הפוליטית על תוכנית הגרעין הישראלית
גב הספר
גב הספר
שני מאבקים עזים עיצבו את דמותה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. האחד, גלוי, ניטש בין תומכי הממלכתיות, ובראשם דוד בן־גוריון, שחתרו לריכוז העוצמה בידי המדינה לבין תומכי הגישה התנועתית, שגרסו אוטונומיה נרחבת להתאגדויות החברתיות הוולונטריות, חוט השדרה של החברה הישראלית. המאבק השני, הסמוי, ניטש בין תומכי הפרויקט הגרעיני הישראלי לבין מתנגדיו.
האם היה קשר בין שני המאבקים? משטר היד הקשה מראה שהקשר כה הדוק, עד כי ניתן לראות בהם שני פנים של מאבק אחד. הממלכתיות הייתה הכסות האידיאולוגית לריכוז סמכויות שלטוניות בידי בן־גוריון וקבוצה קטנה של תומכיו ולהחלשת המשטר הדמוקרטי, התנועות החברתיות ומנגנוני הפיקוח.
פרויקט הגרעין שימש אמצעי שונה למטרה זהה – הפיכתה של ישראל לדמוקרטיה גרעינית, מושג שנטבע כאן לראשונה ופירושו מדינה שלהלכה מתקיים בה משטר דמוקרטי, אך למעשה היא בעלת מאפיינים ייחודים: העוצמה הפוליטית מרוכזת בידי מעטים; מנגנוני הפיקוח חלשים; ישנה סודיות ביטחונית מופרזת; תקציבים אינם מפוקחים דיו; המדע משועבד לטובת מודרניזציה ופיתוח צבאיים; מתפתחת ומתוחזקת תרבות המאדירה את העוצמה הצבאית; ועוד.
בשני המאבקים ניצבים אותם מנהיגים משני צדי המתרס: “הממלכתיים” – בן־גוריון, שמעון פרס ומשה דיין – היו גם יוזמיו של פרויקט הגרעין; ואילו “התנועתיים” – משה שרת, ישראל גלילי ויגאל אלון – היו ממתנגדי הפרויקט הגרעיני ופעלו להגבלתו. המאבק הוביל לפשרה ייחודית – “מדיניות העמימות” – לפיה ישראל לא מכריזה על כושרה הגרעיני בפומבי.
משטר היד הקשה – המשכו של הספר המאבק על הפצצה – סוקר את התוצאות הפוליטיות והחברתיות של פרויקט הגרעין הישראלי ומראה כיצד עלו בקנה אחד עם מטרותיה של הממלכתיות הבן-גוריוניסטית. אך מעבר לכך, משטר היד הקשה מהווה קריאת אזהרה מפני השפעת התוצאות של חימוש גרעיני על הדמוקרטיה.
דש בצד
אדם רז הוא היסטוריון שתחום מחקריו הוא היסטוריה פוליטית ורעיונית של המאות ה-19 וה-20. בהוצאת כרמל יצאו לאור ספריו הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (2017, עם יגאל וגנר) וטבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית (2018). משטר היד הקשה הוא הכרך השני בטרילוגיה על ההיסטוריה הפוליטית של תכנית הגרעין הישראלית. הכרך הראשון, המאבק על הפצצה (2015), יצא גם הוא בהוצאת כרמל. מאמריו של רז מתפרסמים בכתבי-עת ובעיתונות בארץ ובעולם. בימים אלה הוא משלים את ספרו על מחשבתו ופועלו של קרל מרקס. במקביל לכתיבתו, משמש רז כעורך תלם: כתב עת לשמאל ישראלי מבית קרן ברל כצנלסון וכחוקר בעקבות: המכון לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
תוכן העניינים
תוכן העניינים
כמה מילות הקדמה 13
מבוא 23
פרק א’: הגישה הממלכתית מול הגישה התנועתית: מחלוקת בין גישות מנוגדות לעיצוב החברה ולחלוקת העוצמה הפוליטית 32
ממלכתיות ותנועתיות בכתיבה המחקרית 38
מהי התפיסה הממלכתית של דוד בן־גוריון? 46
מהו תוכנה של הגישה התנועתית? 53
ממלכתיות, חברה ו”מדינה חזקה” 60
מבקרי הממלכתיות במפא”י 64
הממלכתיות כאידאולוגיה וכמניפולציה פוליטית 68
פירוקה של החברה הווֹלוּנטרית ומשמעות הפירוק
על מעמדו של דוד בן־גוריון 77
הממלכתיות כווריאנט סוציאליסטי־טוטליטרי 89
שורשי הסוציאליזם הממלכתי של דוד בן־גוריון 91
הממלכתיות כפעולה טוטלית של “הרצון הכללי” 99
הפעולה הטוטלית־ריכוזית 105
ביטחוניזם וממלכתיות כמדיניות החותרת
להקטנת הפיקוח ולריכוז הכוח 114
ריכוז הכוח בידיים של דוד בן־גוריון: פיקוח על הביטחון 118
ריכוז הכוח בידיים של דוד בן־גוריון:
תחומים נוספים הנוגעים לממלכתיות 125
מאבקי כוח ושליטה של בן־גוריון ונאמניו “הצעירים” במפא”י
תחת כסות הממלכתיות 129
סיכום 147
פרק ב’: דמוקרטיה גרעינית כממלכת־סוד 148
חימוש גרעיני ותוצאותיו: ממלכת־סוד גרעינית 150
דמוקרטיה גרעינית 163
א. ריכוז העוצמה הפוליטית בידי קבוצה קטנה מאוד של מקבלי החלטות
לצד מנגנוני פיקוח מוחלשים וחסרי אפקטיביות 168
ב. מתקיימת סודיות מופגנת ומופרזת סביב התחום הביטחוני
והגרעיני בפרט 177
ג. תקציבים גדולים עוברים ונעשה בהם שימוש
בממסד הגרעיני ללא פיקוח ובקרה 182
ד. המדע מופקע לטובת מודרניזציה ופיתוח של
תוכנית הגרעין הצבאית 184
ה. מתפתחת ומתוחזקת תרבות ביטחון שמטרתה לתת לגיטימציה
לפרויקט גרעיני 188
סיכום 196
פרק ג’: הפרויקט הגרעיני הישראלי כמקרה של דמוקרטיה גרעינית – המאבק על הפצצה 197
“תזת השואה” ותזת “ברירת שמשון” 200
א. המחלוקת האסטרטגית ו”פשרת העמימות” 206
ב. הוויכוח על המחקר הגרעיני בשנות החמישים המוקדמות:
צבאי או אזרחי? 210
המדענים נגד “אנשי המעשה” 218
הקשר בין הוויכוח הגרעיני בישראל לראשית
ריב האוריינטציות 224
ג. הפיקוח על פרויקט הגרעין בראשית הדרך 233
ד. עלותו ומימונו של פרויקט הגרעין הישראלי 251
החברה לפיתוח המדע הגרעיני 260
ה. פרויקט הגרעין כאמצעי שלטוני להוקעת
“חסרי־האחריות” 271
סיכום 276
פרק ד’: ישראל כדמוקרטיה גרעינית: המאבק בין הגישה הממלכתית והגישה התנועתית 277
אטטיזם ואנטי־אטטיזם במחקר על החימוש הגרעיני 279
ממלכתיות כאידאולוגיה ופוליטיקה החותרת לדמוקרטיה
גרעינית: דיון מסכם 284
הערת שוליים: עמימות ודמוקרטיה גרעינית:
על פרדוקס היסטורי מדומה 297
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.