תפילה לבובי

בובי גריפית נולד ב־1963. ב־1983 שם קץ לחייו. הוא לא הספיק הרבה בחייו. בובי היה נער אמריקני רגיל שברגילים: נער שחווה את החוויות הרגילות של בני גילו. אבל בובי היה הומוסקסואל, שנולד לאם נוצרייה אדוקה בארה"ב שבה הייתה ההעדפה מינית שלו בבחינת כתם כבד. במובנים רבים הייתה התאבדותו עניין לא חריג. אבל משהו בסיפור הזה הוא מיוחד. בובי הותיר יומן שבו חשף את התלבטויותיו ואת מכאוביו. מיוחדת היא אף תגובת האם: מות בנה גרם לאימו של בובי משבר דתי ומוסרי עמוק. היא לא ספקה כפיים, אלא הפכה לדמות בולטת באיגוד של הורים לילדים הומוסקסואלים שביקשו להפוך את הבושה לגאווה, להעניק לילדיהם הבנה ותמיכה, שימנעו מן הילדים ומן ההורים ניכור, אומללות וייאוש.רוי ארונס היה עיתונאי ועורך, הומוסקסואל שיצא מן הארון רק בבגרותו, ומקים הארגון האמריקני של עיתונאים הומוסקסואלים ועיתונאיות לסביות. סיפורם של בובי ושל אימו ריגש אותו וזעזע אותו כאחד. ב"תפילות לבובי" מספר ארונס את סיפורם של בובי ושל אימו בעין חדה וביקורתית של עיתונאי. הוא מגולל את הדברים על הֶקשריהם המורכבים, מפרש באמפתיה וברגישות ומסיק מסקנות בתבונה. זהו ספר חובה לכל מי שמבקש ללמוד מניסיונם הטראגי של אחרים. זהו סיפור על אמפתיה שאיחרה לבוא, ואזהרה למי שאינם מודעים לכוחן הקטלני של האטימות והדעות הקדומות.הספר זכה לעיבוד טלוויזיוני מצליח בכיכובה של השחקנית סיגורני וויבר.