ראשי » סיפורת » תפילה לבובי

מבצע!

תפילה לבובי

₪84   67.20 58.80
Name Range Discount
מבצע חגים 2019 1 - 1 12.5 %
מבצע חגים 2019 2 - 2 25 %
מבצע חגים 2019 3 - 10 37.5 %

גב הספר

גב הספר

בובי גריפית נולד ב־1963. ב־1983 שם קץ לחייו. הוא לא הספיק הרבה בחייו. בובי היה נער אמריקני רגיל שברגילים: נער שחווה את החוויות הרגילות של בני גילו. אבל בובי היה הומוסקסואל, שנולד לאם נוצרייה אדוקה בארה”ב שבה הייתה ההעדפה מינית שלו בבחינת כתם כבד. במובנים רבים הייתה התאבדותו עניין לא חריג. אבל משהו בסיפור הזה הוא מיוחד. בובי הותיר יומן שבו חשף את התלבטויותיו ואת מכאוביו. מיוחדת היא אף תגובת האם: מות בנה גרם לאימו של בובי משבר דתי ומוסרי עמוק. היא לא ספקה כפיים, אלא הפכה לדמות בולטת באיגוד של הורים לילדים הומוסקסואלים שביקשו להפוך את הבושה לגאווה, להעניק לילדיהם הבנה ותמיכה, שימנעו מן הילדים ומן ההורים ניכור, אומללות וייאוש.
רוי ארונס היה עיתונאי ועורך, הומוסקסואל שיצא מן הארון רק בבגרותו, ומקים הארגון האמריקני של עיתונאים הומוסקסואלים ועיתונאיות לסביות. סיפורם של בובי ושל אימו ריגש אותו וזעזע אותו כאחד. ב”תפילות לבובי” מספר ארונס את סיפורם של בובי ושל אימו בעין חדה וביקורתית של עיתונאי. הוא מגולל את הדברים על הֶקשריהם המורכבים, מפרש באמפתיה וברגישות ומסיק מסקנות בתבונה. זהו ספר חובה לכל מי שמבקש ללמוד מניסיונם הטראגי של אחרים. זהו סיפור על אמפתיה שאיחרה לבוא, ואזהרה למי שאינם מודעים לכוחן הקטלני של האטימות והדעות הקדומות.
הספר זכה לעיבוד טלוויזיוני מצליח בכיכובה של השחקנית סיגורני וויבר.

הקדמה מאת אמוץ בונה

הקדמה מאת אמוץ בונה

נולדתי וגדלתי בישראל. בשנת 1980 הוזמן אבי לשמש כפרופסור אורח במכון מחקר ליד וושינגטון הבירה. ניצלתי את ההזדמנות לשהייה של שישה חודשים בארה”ב. מודעה בעיתון עוררה את סקרנותי והביאה אותי לבקר בביתֿהכנסת ההומוסקסואלי, “בית משפחה”, בערב שבת אחד. הראשון שבירך אותי עם כניסתי לביתֿהכנסת היה רוי (לירוי) אהרונס. עיניו הביעו חום וחוכמה. הוא מצא חן בעיני מיד, אם כי באותו ערב לא יכולתי לנחש כי אנו עתידים לחיות כזוג מאושר בֿ24 השנים הבאות. התחיל בינינו רומן. כיוון שאני כבר נרשמתי אז לסמסטר השני בחשבונאות באוניברסיטת תל אביב, חשבתי כי במקרה הטוב נבלה יחד את שלושת החודשים עד שובי לישראל.
החזרה ארצה לא קטעה את האהבה שפרחה בינינו. רוי עבר לגור איתי בתל אביב. הוא אף נכח בפגישת האגודה לזכויות הפרט
בֿ1981 שבה נבחרתי לשמש כיושב ראש לשנה.
רוי שהיה עיתונאי מוכר מכר כתבות לעיתונים בארה”ב. כשפרצה מלחמת לבנון הראשונה המגזין Time השתמש בו ככתב הראשי שלהם. אני גויסתי למילואים בלבנון. כשחזרתי, בסתיו שנת 1982, עברנו לגור בארה”ב. אני למדתי ורוי מילא תפקידים שונים בעיתונות, בין היתר כעורך הראשי של הֿOakland Tribune. בֿ1990 החליט רוי לצאת מן הארון. זמן קצר אחרֿכך, יסד את ארגון העיתונאים ההומוסקסואלים שפעל בהצלחה לקידום שוויון הזכויות להומוסקסואלים בארה”ב. בשנת 1991 התחיל בכתיבת הספר תפילה לבובי (כדי ללמוד יותר על רוי בקרו באתר האינטרנט: www.leroyaarons.com).
הספר זכה לביקורות נלהבות. יותר משבחי המבקרים נגעו לליבנו מכתבים מקוראים שסיפרו כי קריאת הספר הצילה אותם מהתאבדות.
רוי נפטר בנובמבר 2004. ארבע שנים לאחרֿמכן, הפיק דניאל סלדק סרט טלוויזיה המבוסס על הספר בכיכובה של סיגורני וויבר. הסרט המרגש הצליח להעביר את המסר שבספר. מיליוני אנשים ברחבי העולם צפו בו. אלפי מכתבי צופים – נרגשים ואסירי תודה – הציפו אתרי אינטרנט שנבנו סביב הסרט.
הקשר לישראל של רוי, של דניאל (שנולד וגדל בישראל) ושלי דחף אותי לתרגם את הספר לעברית.
חברי הטוב מילדות, פרופ’ אביעד קליינברג, היה פעיל איתי באגודה לזכויות הפרט, למרות שאינו הומוסקסואל. אני אסיר תודה לו על התמיכה בי כשיצאתי מהארון, ועל הסיוע בהוצאתו לאור של הספר בעברית.
בשיחה עם מרי גריפית בזמן הפקת הסרט היא סיפרה לי שנכדתה הבכורה, כריסטינה, יצאה מהארון באותה שנה והחלה לבלות את רוב זמנה החופשי עם החברה שלה. היא אף יצאה עם בתֿזוגה לנשף הריקודים לסיום התיכון, בתמיכתן המלאה של משפחתה ושל הנהלת ביתֿהספר.
דמיינתי לי את רוי ואת בובי באשר הם, מחייכים בשמחה על הדרך שעזרו לסלול בעבור כריסטינה ובעבור חבריה וחברותיה בארה”ב ובעולם כולו.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “תפילה לבובי”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *