תחבולות באוטוביוגרפיה

תאריך יציאה לאור: אוק-14

דאנאקוד: 24950248

50% הנחה

מחיר קטלוגי:

69

 ₪

מחיר באתר:

69.00 34.50

גב הספר

בסוגה האוטוביוגרפית מיטשטשות ההבחנות בין מציאות ובדיון, בין זיכרון ושכחה ובין היסטוריה וספרות. רומן שנכתב בסוגה זו טומן בחובו הבטחה לספר את האמת, אולם מעמדן של אמתות ביצירות אוטוביוגרפיות שנוי במחלוקת, והדרכים לחתור אל האמת רבות ומגוונות. הספר תחבולות באוטוביוגרפיה דן בנושאים אלה, שבלב לבו של המחקר בסוגה, תוך קריאה ביצירות אוטוביוגרפיות מן הספרות העברית ומספרות העולם. הספר בוחן כלים המסייעים לסופרים לחתור אל האמת, להעלות את זיכרונותיהם מתהום הנשייה, לתאר את חייהם ואף להעניק להם פשר ומשמעות. הספר חושף את הקורא להצעות קריאה ביצירות אוטוביוגרפיות מאת ולדימיר נבוקוב, גבריאל גרסיה מרקס, פיליפ רות, פול אוסטר, ג'ואן ויקרשאם, ג'ון מ' קוטזי, חיים באר, יורם קניוק, לאה איני, צבי ינאי ומאיר שלו. כל פרק בספר דן באמצעי אחר המשמש את הכותבים במלאכת הכתיבה האוטוביוגרפית. שימוש בדימוי חזותי, פיצול נקודות התצפית ברומן והתמקדות באחר הם כמה מן הכלים המשמשים את הסופרים בכתיבתם. ד"ר דליה רק חוקרת את הסוגה האוטוביוגרפית בספרות בת זמננו. היא עוסקת בחינוך ובהוראת הספרות העברית והכללית.

מתוך הספר

האוטוביוגרפיה ושאלת האמתבפואטיקה הבחין אריסטו בין ההיסטוריון למשורר וטען שהשירה נעלה מההיסטוריה משום שההיסטוריון אמנם מתאר את מה שקרה, אך המשורר תפקידו לתאר את מה שעשוי לקרות.[1] מנקודת מבט זו, אמנות השירה קרובה יותר לאמת, היא פילוסופית ונעלה מן ההיסטוריה. האוטוביוגרפיה נוגעת בשני התחומים – ספרות והיסטוריה – ומציעה לנו, הקוראים, הזדמנות לבחון את השילוב בין "מה שקרה" לבין "מה שהיה יכול לקרות" בטקסט שהסופר מספר בו את ההיסטוריה של עצמו.בהקדמה לספרה חיים כתובים ניצה בן דב מיטיבה לתאר את הנהייה של קהל הקוראים אחר הסיפור האוטוביוגרפי. כמו ילדים קטנים, הלהוטים לוודא שסיפור שסופר להם קרה באמת, עורגים קוראי הספרות בימינו לסיפור האמתי. בן דב מתארת את ההתבדות, את האכזבה שחשים הקוראים אם הם מגלים לפתע שסיפור שחשבו שהוא אמיתי זויף או קושט בפרטים בדויים. הכמיהה לשמוע סיפור אמיתי היא כמיהה מולדת, ראשונית.[2] בעיני הקוראים אין תחליף לידיעה שסיפור שסופר קרה באמת ומתואר לפרטיו, בלי כחל ושרק. גרשון שקד עומד על ההשפעה שיש ליצירה אוטוביוגרפית הכתובה בגוף ראשון על הקורא. לדבריו, כתיבה בלשון "אני" שחומריה שאולים מחיי הסופר מגבירה את תחושת האותנטיות ויוצרת רושם של חיווי מציאות יותר מכל צורות הסיפורת.3][1] אריסטו, פואטיקה, תרגם: יואב רינון, מאגנס, ירושלים, תשס"ג, עמ' 29-28.[2] ניצה בןֿדב, חיים כתובים, הוצאת שוקן, תל אביב, 2011, עמ' 11-9.[3] גרשון שקד, "המספר כסופר", הספרות, א 1 (1968), עמ' 34-17.

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "תחבולות באוטוביוגרפיה"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

דילוג לתוכן