סוליפ סוסי פרא

תאריך יציאה לאור: מאי-15

דאנאקוד: 24950277

מסת״ב: 978-965-540-508-8

50% הנחה

מחיר קטלוגי:

79

 ₪

מחיר באתר:

79.00 39.50

גב הספר

אתה ודאי שואל את עצמך: מדוע עליי לקנות ספר זה, סוֹלִיפּ סוסֵי פרא, שאני מחזיק בידי, ולהקדיש מזמני היקר לקרוא אותו? אשיב לך מיד בגילוי לב.אם אתה מחפש ספר קליל, רומן מתח שבו הגיבור פותר תעלומת רצח או חושף שחיתות פוליטית נוראה – אין זה הספר עבורך. אם אתה מחפש רומן משפחתי, חיפוש עצמי שבסופו הגיבורה מגלה שכל תסביכיה מקורם ביחסים אסורים שאירעו בילדותה עם בני משפחה קרובים – אין זה הספר עבורך.הספר הנוכחי הוא יצירה ספרותית שונה, מעולם לא נתקלת בשכמותה. זהו רומן הגותי שכל כולו עוסק במחשבותיו ורגשותיו של אדם אחד, סוֹלִיפּ. כך נפרשים לפנייך במלואם עולמו הפנימי ואישיותו של סוֹלִיפּ, על מוזרותם ועל הייחוד שבהם. מחשבותיו חלקן פילוסופיות (יש גם אנשים כאלה...), חלקן משעשעות וחלקן מחשבות של אדם שחייו נקלעו למבוך חסר מוצא. אלה הן מחשבות המשקפות את אישיותו המסוכסכת של סוֹלִיפּ. מגלמות אותן דמויות שונות, אנשים קטנים המתרוצצים בהכרתו של סוליפ, מתווכחים ביניהם, רבים, משתעשעים, צוחקים, מספרים סיפורים מבדחים ומשתלטים על הווייתו של סוֹלִיפּ בניסיון אמיץ ופראי לחלצו מהשבר בחייו. הם מבקשים להאיר בכל צבעי הקשת את הכרתו השרויה בדמדומים.אם אתה סבור שהמוח חולש על תפיסת העולם, שהכול בראש – כולל האהבה, ואם אתה אוהב לחשוב ולשקוע בהרהורים, לדבר עם עצמך, לספר לעצמך סיפורים, להאזין לקול הפנימי שלך ולהתמודד אתו, להתענג על מאבקים בין מחשבות – סוֹלִיפּ סוסֵי פרא הוא הספר עבורך.ס.ש.ר

מתוך הספר

האיש בעניבת פרפר בוהה בקיר אפורוחושב שנולד באפור וימות באפו"שמע," אמרתי לעצמי, מניח קציצות בשר על גריל, "אני לא אוהב לחשוב מבלי שמישהו יקשיב לי. אז תעשה לי טובה, סִיגוֹר ידידי, שב שם מולי על כורסת המחשבה הנוחה בירכתי הכרתי ותקשיב. לא, זה רחוק מדי. שב כאן במרכז התודעה שלי כך שתוכל לשמוע כל הרהור. אני לא אומר שאתה חייב רק להאזין, שאסור לך להגיב, לשאול שאלות, למתוח ביקורת, כל זה בסדר גמור, אבל בעיקר אני מבקש שתקשיב לי, תקשיב לכל המחשבות האלו שאני כל כך אוהב להריץ במסלול המרוצים המפותל להחריד של ההִיגְמָיון, של ההיגיון והדמיון."סִיגוֹר, איש רזה וארוך, בעל פנים צרים וחיוורים, פה צר כסדק ועיניים כחולות בהירות קרות כקרח, הניד ראשו ואני המשכתי לדבר."בני האדם," אמרתי לסִיגוֹר, המשלב בנוחות רגל על רגל, "מתחלקים לשני סוגים: אלה שמוחם ריק מכל מחשבה משום שהם קולטים רק את המוצג לפניהם, ואלה שבראשם דוהרים סוסי מחשבות פראיים בהִיגְמָיון ולכן הם בוהים במה שלפניהם. אתה יכול לזהות בקלות את הסוג הראשון, את רואיֿהחוץ. מיד עם תום ההרצאה, עם תום הסרט, עם תום הארוחה, עם תום הפגישה, ללא שהיות הם מוציאים מכיסם את הסלולרי ומתקשרים, או שהם עטים על האייפון ומתחילים לשחק במשחקי מחשב או להעביר במהירות מול עיניהם שלל תמונות. אלה הם מרשרשי הדפים בשבועונים בתור לרופא ואלה הפותחים את הרדיו והטלוויזיה עם כניסתם לדירתם. הם חייבים למלא את הריק הנורא שבראשם בדבר מה, וָלא, הריק יצמח, יגדל, יתנפח ויעטוף את לבם בחומה של אבני קיר אפורות.גם את הסוג השני, רואיֿפְּנים, אפשר לזהות בקלות. מבטם הסתמי מסגיר אותם. בהרצאה, בסרט, בארוחה, מבטם אינו ממוקד ונודד לאי שם, עד שאתה תוהה אם אכן הם מבחינים במה שלפניהם. הם מסוגלים להשתתף בשיחה בעיניים קפואות, לענות על שאלות, לעתים אפילו לשאול שאלה בטון מונוטוני ולהשאיר סימן שאלה תלוי על סימן קריאה. הם נראים כמי שעושים את עבודתם אוטומטית, כמכונה, כשם שאני מכין עכשיו את קציצות הבשר על האש, מבטי חולף באדישות על שלושת הגופים השרועים על חול הים מתחת לשמשייה הרחבה, מניד בראשי לזה שביקש עוד קציצה ומביא לזאת בקבוק קוקהֿקולה קר.""אבל סוֹלִיפּ, חכה רגע, אל תדהר כסוס פרא," אמר סיגור, "הרי בסופו של דבר, כל מה שמְצלמות העיניים רואה השכל, אבל רק בתנאי אחד, שהוא הופך את הצילומים לתמונות נושאות משמעות, למחשבות. הרי המוח הוא זה שיוצר חוויות משמעותיות מהגירויים החיצוניים וגם הפנימיים. אם כך, שני סוגי בני אדם אלה, רואיֿחוץ ורואיֿפנים, משחקים בראשם עם מחשבות. ואם כך, מה ההבדל ביניהם?"לזכותו של סיגור אפשר לומר שהוא לא העלה על פניו חיוך של ניצחון וטון דיבורו אינו מתנצח. הוא העלה את הביקורת בשאננות מקצועית. בעצם את מי היה מנצח בוויכוח, על מי היה חוגג? עליי, על חשבוני? לומר את האמת, התרגזתי, השאלה הייתה קשה. ברור שהתמונה בחוץ הופכת לחוויה חזותית משמעותית בראש ורק בראש; ברור שהצלילים הנקלטים באוזן הופכים לחוויית שמיעה נושאת משמעות בשכל, ורק בשכל; ברור שזה כך, הרי אנחנו איננו בחזקת צג של מחשב חסר הכרה. לעזאזל עם זה. שתקתי. השארתי את סיגור לשבת על כורסתו משמים, בלי צל של מחשבה. מנעתי ממנו אפשרות מענגת זאת של חשיבה. הפכתי את הקציצות על הגריל, בזקתי מלח ופלפל, הוספתי קצת קטשופ, והנחתי עליהן פלחי עגבנייה. נראה לי שכך הקציצות יצאו טעימות יותר. הסבתי את ראשי, ומבטי חלף שוב על פני השרועים על חול הים הזהוב ונח על גופה החטוב של זאת הקוראת ספר. החזרתי את מבטי לגריל הרוחש ריחות ואז תפסתי מה צריכה להיות התשובה לשאלתו של סיגור.

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "סוליפ סוסי פרא"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

דילוג לתוכן