ראשי » סיפורת » סוף המשחק

מבצע!

סוף המשחק

תרגום: מספרדית: יורם מלצר

₪74   59.20 51.80
Name Range Discount
מבצע קיץ 2020 1 - 1 12.5 %
מבצע קיץ 2020 2 - 2 25 %
מבצע קיץ 2020 3 - 10 37.5 %

גב הספר

גב הספר

סוף המשחק הוא אחד מאוספי הסיפורים הטובים ביותר של הסופר הארגנטיני המהולל חוליו קורטאסר, כותב גאוני הנחשב, לצד חורחה לואיס בורחס, אמן מושלם בתחום הסיפור הקצר.
בסיפורים נע קורטאסר בין עולמות של ילדות ובגרות, בין חלום למציאות, בין בדיה לסיוט. ביד אמן הוא מצליח להתל בקורא, לבלבל עליו את תחושת המציאות ולהעבירו ממצב תודעה אחד למשנהו. קורטאסר מבקש לומר לנו שהחיים עצמם הם משחק, שהאדם עצמו משחק ללא הרף, ושהקו המפריד בין מציאות לדמיון, בין עבר, הווה ועתיד, בין תודעות, בין התרחשות לזיכרון אינו אלא קו על פני לוח משחק אינסופי, קו שאפשר להשתמש בו, לדרוך עליו ואף לחצות אותו. בסגנון וירטואוזי ובכתיבה חדה להפליא מצליח קורטאסר לבנות עולמות רבים ושונים ולקחת אותנו למחוזות קרובים ורחוקים, מחוזות של תדהמה, פליאה, אימה וגם תמימות של ימי ילדות שאינם חולפים לעולם.
חוליו קורטאסר (1984-1914) נולד בבריסל, גדל בארגנטינה וחי, כתב ומת בפריס. הוא חיבר עשרות סיפורים קצרים וכמה רומנים, ביניהם משחק קלאס (יֵצא לאור בקרוב בהוצאת כרמל) וקבצי הסיפורים מתומן, חיות טרף ונשק סודי. אחד מסיפוריו שימש בסיס לסרטו הידוע של אנטוניוני יצרים (Blow Up).
תרגם מספרדית: יורם מלצר

תוכן העניינים

תוכן העניינים

א
המשכיות הפארקים 9
לא להאשים איש 12
הנהר 18
הרעלים 22
הדלת החסומה 40
המֶנָאדוֹת 50
ב
אליל הקיקלדים 69
פרח צהוב 80
שיחה לאחר הארוחה 89
הלהקה 100
החברים 107
בתנועה 110
שור קטן 119
ג
סיפור עם רקע של מים 133
אחרי ארוחת הצהריים 141
אַקסוֹלוֹטְל 153
לילה עם הפנים כלפי מעלה 161
סוף המשחק 172
הערת המחבר 188

אחרית דבר מאת יורם מלצר 189

המשכיות הפארקים

המשכיות הפארקים

המשכיות הפארקים
הוא החל לקרוא את הרומן ימים אחדים קודם לכן. הוא זנח את הקריאה בשל עניינים דחופים ושב אליה ברכבת, בשעה שעשה את דרכו חזרה לחווה. אטֿאט הוא התיר לעלילה ולתיאור הדמויות לעורר בו עניין. באותו אחרֿצהריים, לאחר שכתב מכתב לבאֿכוחו ושוחח עם מנהל החווה על עניין שהיה קשור להסכם שותפות חקלאית, חזר לקרוא בספר בחסות השלווה של חדר העבודה שלו, שממנו נשקף פארק האלונים. הוא ישב לו בנוחות בכורסה החביבה עליו, גבו אל הדלת שהיתה עלולה להפריע לו כמקור מרגיז להטרדות, הניח לידו השמאלית ללטף שוב ושוב את הקטיפה הירוקה, ופתח בקריאת הפרקים האחרונים. זכרונו נצר ללא קושי את שמותיהם ומראם החיצוני של הגיבורים. האשליה שברומן כבשה אותו כמעט מיד. הוא התענג על ההנאה, הסוטה כמעט, מכך שהוא מרשה לעצמו להתנתק שורה אחר שורה ממה שסבב אותו, ובהֿבעת מרגיש שראשו שעון בנוחות על הקטיפה של מסעד הגב הגבוה, שהסיגריות עדיין בהישג ידו, שמעבר לחלונות מרקד אוויר אחרֿהצהריים תחת עצי האלון. מלה אחר מלה, כשהוא שקוע כולו במחלוקת האפלה של הגיבורים, מרשה לעצמו להיסחף לעבר התמונות שהתארגנו והלכו ושנוספו להן צבע ותנועה, הוא היה עֵד למפגש האחרון בבקתה בהר. ראשית נכנסה האשה, בחשש. כעת הגיע המאהב, פניו פצועות מצליפת ענף. באופן מעורר התפעלות היא עצרה את הדם בנשיקות פיה, אולם הוא דחה את הליטופים, שכן לא בא כדי לחזור על הטקסים של איזו תשוקה סודית, המוגנת בעולם של עלים יבשים ומשעולים נסתרים. הפגיון התחמם על חזהו, ומתחתיו פעמה החירות שחסתה בסתר החזה. דוֿשיח עמוס כמיהה עבר בדפים כמו נהר של נחשים, והוא חש שהכול היה כבר מוחלט מאז ומתמיד. אפילו אותם ליטופים שנכרכו על גופו של האהוב כאילו הם רוצים לעצור בעדו ולגרום לו להימלך בדעתו, אפילו הם ציירו באורח נתעב את צורתו של גוף אחר שהיה צורך להרוס. שום דבר לא נשכח: אפשרויות לאליבי, אירועים מקריים, שגיאות אפשריות. החל מאותה שעה היה לכל רגע תפקיד משלו, תפקיד שהוטל עליו בקפידה רבה. החזרה הנוספת, חסרת הרחמים, נקטעה רק כדי שיד תלטף לחי. הערב החל לרדת.
הם כבר לא הביטו זה בזה. השניים, צמודים בנוקשות למשימה שהמתינה להם, נפרדו בדלת הבקתה. עליה היה להמשיך ללכת במשעול המוליך צפונה. מן המשעול הנגדי הוא פנה לרגע וראה אותה רצה בשיער פזור. הוא מצדו רץ, מוצא מסתור בין העצים והשיחים, עד שהבחין בערפל הסגלגל של שעת הדמדומים בשדרת העצים שהוליכה אל הבית. הכלבים לא היו אמורים לנבוח, ואכן לא נבחו. מנהל החווה לא היה אמור להיות בשעה הזאת, ואכן לא היה. הוא עלה את שלוש המדרגות של הגזוזטרה ונכנס. מתוך הדם שדהר באוזניו הגיעו אליו דבריה של האשה: ראשית טרקלין כחול, לאחר מכן מסדרון, גרם מדרגות מרופד בשטיח. למעלה, שתי דלתות. בחדר הראשון – אף אחד, וכך גם בשני. דלת הטרקלין, ואז הפגיון ביד, האור מן החלונות, מסעד הגב הגבוה של כורסת קטיפה ירוקה, ובכורסה ראשו של הגבר, שקורא רומן.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “סוף המשחק”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *