ראשי » סיפורת » שיטוטים בברלין

שיטוטים בברלין

תרגום: טלי קונס

מס' עמודים: 274 / תאריך יציאה: 2016

דאנאקוד: 249-50403 / מסת"ב: 978-965-540-583-5

₪94   75.20

גב הספר

גב הספר

אולי באמת לא נאהבה ברלין די הצורך עד כה, כפי שידיד נאמן של העיר, ראש העיר רַייקֶה, התלונן פעם. בחלקים רבים של ברלין ניכר שאיש לא בחן אותם די הצורך כדי שיהיו באמת נראים לעין. אנו הברלינאים מחובתנו להתגורר הרבה יותר בעירנו. הן ההתבוננות והן ההתגוררות אינן קלות כלל בעיר שאינה חדלה לרגע לנוע, שתמיד היא על סף שינוי ולעולם אינה שוקטת על שמריה.

פרנץ הסל (1941-1880), סופר ומתרגם, משוטט ברחובותיה של ברלין בשנים שבין שתי מלחמות העולם ותוהה על קנקנה של העיר המתחדשת, ששרידי העבר ניבטים בה מכל עבר. במסורת הפריזאית הגדולה של השיטוט מתאר הסל את רבעיה של העיר, העומדת על סִפֵּי תהומות – הוא מבקר בבתי הקפה ההומים, במועדוני הלילה המפוקפקים, בחדרי הסטודיו, בבתי הכל-בו ובאולפני הקולנוע המשגשגים, ומתפעל מן הבנייה הגדולה והתחבורה הסואנת ברחובות. בה בעת הוא מוליך את הקורא אל שכונותיה הדלות של העיר, אל השווקים, אל בית המטבחיים, ואל גן החיות. במבט אירוני, מרוחק, אך מלא חיבה, מתבונן הסל, כאורח-לרגע בעירו בביתו שלו, וממלא בזיכרונותיו ובזיכרונותיהם של אחרים את החללים הנפערים בין העבר להווה.

“רק מי שחש את החדש בקרבו בבירור רב כל כך, גם אם במרומז, מסוגל להתבונן במבט מקורי כל כך, מקדים כל כך את זמנו, באותו דבר שנתיישן זה עתה”, כתב ולטר בנימין, ידידו של הסל, במסתו הנודעת “שובו של המשוטט”, שנכתבה על ספר זה.

מתוך הספר

מתוך הספר

החשוד

הליכה אִטית ברחובות השוקקים חיים יש בה הנאה גדולה במיוחד. אתה מוצף בחפזונם של העוברים והשבים. זוהי רחצה מרעננת בלב האש. אבל אחַי היקרים תושבי ברלין אינם מקלים על החפץ לעשות זאת אפילו כאשר הוא מזדרז לסור מדרכם. אני סופג תמיד מבטים חשדניים כשאני מנסה לשוטט בין האנשים העסוקים. נדמה לי שהם חושבים אותי לכייס.

נערות הכרך הממהרות וזקופות הגו, עם פיותיהן הפעורים שלעולם לא יידעו שובעה, מתרגזות כשמבטַי מתעכבים על כתפיהן המרקדות ולחייהן המרחפות. הן לא מתנגדות שיביטו עליהן, לא­ֿלא. אבל המבט המושהה הזה של הצופה התמים טורד את מנוחתן. הן שמות לב שאין לי שום כוונות נסתרות.

לא, אין לי כוונות נסתרות. אני רוצה להשתהות על המבט הראשון. אני רוצה לזכות במבט ראשון על העיר שבה אני גר, או לשוב ולמצוא אותו…

בשכונות פרברים שקטות יותר, דרך אגב, אני בולט בצורה מטרידה לא פחות. בצפון העיר יש כיכר ובה פיגומי עץ, שלדי דוכנים לשוק, ובסמוך אליהם חנות המצרכים של האלמנה קוֹהלמַן, המוכרת גם בגדים ישנים; ומעל ערמות של נייר משומש, שלדות מיטה ופרוות היא מחזיקה במרפסת העץ של חנותה עציצי גרניום. גרניום, אדום בוהק בעולם אפור ועייף שאיני יכול שלא להביט אליו ממושכות. האלמנה שולחת לעברי מבטים זעופים. היא אינה מעזה לגעור בי. אולי היא חושבת שאני סוכן סמוי. אחרי ככלות הכול היא אינה מנהלת פנקסים מסודרים. ואני, כוונותיי טובות דווקא. הייתי שמח לשאול אותה על חנותה ועל השקפת החיים שלה. כעת היא רואה אותי הולך משם סופסוף ומסתכל ממול, בתחילת העלייה של הרחוב הניצב, בשקעי הברכיים של הילדים הבועטים כדור אל הכותל. נערות ארוכות רגליים, מקסימות למראה. הן מטיחות את הכדור בקיר חזור והטח בידיהן, בראשיהן ובחזן לסירוגין ומסתובבות בתוך כך, ונדמה ששקע הברך הוא לב תנועותיהן ונקודת המוצא שלהן. אני מרגיש כיצד אלמנת המצרכים משרבבת את צווארה מאחורַי. האם תקרא לשוטר המקוף כדי לדווח לו איזה טיפוס אני? תפקידו החשוד של הצופה!

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “שיטוטים בברלין”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *