ראשי » הגות ועיון » שאין יודעים דבר

מבצע!

שאין יודעים דבר

תרגום: אורי בן דוד

תאריך יציאה: ספט-14

דאנאקוד: 249-50229

₪59   47.20 41.30

המלאי אזל

גב הספר

גב הספר

חורחה לואיס בורחס, מגדולי היוצרים במאה העשרים, מוכר לקוראי העברית בעיקר כמחברם של סיפורי מופת. שיריו ומסותיו של בורחס, לעומת זאת, לא זכו ברובם לתרגום עברי, אף ֿעל ֿפי שהם מהווים נדבך מרכזי וחשוב במכלול יצירתו.

קובץ היצירות המאוגד באסופה זו מביא בפני הקורא העברי מבחר מכתביו של בורחס אשר עוסקים בנושא אמונה, במובנה הרחב – הדתי, החברתי והספרותי. הקובץ כולל ארבע מסות, עשרים וארבעה שירים, סיפור אחד, וארבעה פרגמנטים נוספים שלא ניתן לקטלגם תחת אחת מן הסוגות המוכרות. מקצתן של יצירות הפרוזה תורגמו בעבר לעברית, וזכו כאן לתרגום חדש; מרביתן של היצירות – לרבות השירים – מוגשות כאן לראשונה בעברית.

קוראיו הנאמנים של בורחס בעברית יגלו כי שיריו עוסקים בתֵמות דומות להפליא לאלו העומדות בלב סיפוריו, ואף עושים שימוש בתחבולות ספרותיות דומות, אך אלו הם שירים אישיים ואינטימיים מאוד, אשר חושפים טפח מעולמו הרגשי של יוצר שנתפס בדרך ֿכלל כאינטלקטואל.

לִרְאוֹת בַּמָּוֶת אֶת הַחֲלוֹם, בַּשְּׁקִיעָה

זָהָב עָגוּם, כָּזוֹ הִיא הַשִּׁירָה

שֶׁאַלְמוֹתִית הִיא וַעֲנִיָּה. הַשִּׁירָה

שָׁבָה כְּמוֹ הַזְּרִיחָה וְהַשְּׁקִיעָה.

לְעִתִּים בֵּין עַרְבַּיִם מַבִּיטוֹת בָּנוּ

אֵיֿאֵלּוּ פָּנִים מֵעָמְקוֹ שֶׁל רְאִי;

עַל הָאָמָּנוּת לִהְיוֹת כְּמוֹ זֶה הָרְאִי

הַמְגַלֶּה לָנוּ אֶת פָּנֵינוּ אָנוּ

מתוך הספר

מתוך הספר

הבשורה על ֿפי מרקוס

המאורע התרחש בחוות “לוֹס אָלָאמוֹס”, בחלקו הדרומי של מחוז חוּנִין, בימים האחרונים של חודש מרס 1928. גיבורו היה סטודנט לרפואה, בַּלְטָסָר אֶסְפִּינוֹסָה. נוכל להגדירו, בינתיים, כאחד מבחוריה הרבים של בואנוס איירס, ללא כל מאפיינים ראויים לציון, פרט לכשרונו הרטורי, אשר זיכה אותו בפרסים רבים בביתֿהספר האנגלי “רַמוֹס מֶחִיָה”, ולטובֿלב כמעט אינסופי. הוא לא אהב להתווכח; העדיף כי הצדק יהיה עם בןֿשיחו, ולא עימו. אףֿעלֿפי שנמשך אל משחקיֿהמזל, הוא היה שחקן גרוע, מפני ששנא לנצח. אופקיו הרחבים לא היו לו לתועלת; בגיל שלושים ושלוש היה עליו להשלים מקצוע אחד, זה אשר ריתק אותו יותר מכול, עלֿמנת לסיים את לימודיו. אביו, אשר היה אדם חופשי בדעותיו, כמו כל אנשי התקופה, חינך אותו עלֿפי הדוקטרינה של הֶרְבֶּרְט סְפֶּנְסֶר, אך אמו, טרם נסיעה למוֹנְטֶוִידֵיאוֹ, ביקשה ממנו שיתפלל לאדוננו ויצטלב כל לילה. במהלך השנים לא הפר מעולם הבטחה זו. לא חסַר לו אומץ; בוקר אחד החליף, יותר בשוויוןֿנפש מאשר בזעם, שתיים או שלוש מהלומות עם קבוצת חברים אשר רצו להכריחו להשתתף בהפגנה באוניברסיטה. הוא היה משופע, מתוך רוח של הסכמה אילמת, בדעות ובהרגליֿמחשבה שנויים במחלוקת: המדינה היתה פחות חשובה בעיניו מן החשש כי במקומות אחרים יחשבו שאנו עוטים נוצות; הוא העריץ את צרפת, אך בז לצרפתים; הוא לא העריך במיוחד את האמריקאים, אך מצא חן בעיניו הרעיון שיהיו גורדיֿ
שחקים בבואנוס איירס; הוא האמין שהגאוצ’וס של המישור הם פרשים טובים יותר מאלו של הגבעות או של ההרים. כאשר דניאל, בןֿדודו, הזמין אותו לחופשת קיץ ב”לוס אלאמוס”, השיב מיד בחיוב, לא מפני שאהב את אזור הכפר, כי אם מתוך שאננות טבעית, ומפני שלא חיפש סיבות של ממש כדי להשיב בשלילה.

המבנה המרכזי של החווה היה גדול ונטוש במקצת; אזור המגורים של מנהל החווה, שקראו לו גוּטְרֶה, נמצא בסמוך. בני גוטרה היו שלושה: האב, הבן, אשר היה מגושם באורח מוזר, ובחורה שמוצאה אינו ברור. הם היו גבוהים, חזקים, גרמיים, בעלי שיער אדמוני ותווי פנים אינדיאניים. כמעט שלא דיברו. אשתו של מנהל החווה מתה לפני שנים.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “שאין יודעים דבר”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *