ראשי » סיפורת » ריח הגשם בבלקן

ריח הגשם בבלקן



Miris kiše na Balkanu / Gordana Kuić

,

תרגום: מסרבית: דינה קטן בן-ציון

מס' עמודים: 441

דאנאקוד: 249-50088

₪119   95.20

תיאור

תיאור

“שני הרומנים האוטוביוגרפיים של הסופרת הסרבית ממוצא יהודי, “ריח הגשם בבלקן” ו”פריחת התרזה בבלקן”, משלבים סיפור אישי בהיסטוריה הסבוכה של האזור ומציגים חגיגה של ריחות, צבעים, קולות ומראות.”

עלית קרפ, הארץ, 16 ביוני 2017

“גורדנה קואיץ’, סופרת סרבית ממוצא יהודי, כותבת כתיבה חושנית מאוד. לכן נכון עשה מי שבחר בכותרות הספרים, שמבליטות את ריחות המקום שהיא מתארת ואת מראותיו. הספרים שלה הם חגיגה חושנית סוערת, שמקימה לתחייה את הבלקן בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, בעת המלחמה ואחריה בשלל ריחות, צבעים, קולות ומראות. כל אלה מתובלים במשפטים בספניולית, שהמתרגמת דינה קטן בן־ציון היטיבה להעבירם לעברית.”

ריח הגשם בבלקן

ריח הגשם בבלקן

“אמא! אנ’רוֹצָה שמלה חדשה!” חזרה ריקי בפעם העשרים אותו יום, מתבכיינת בקולה הילדותי. הפנים הקטנות הביעו נחישות. היא ניסתה הכול: בכתה, התחנחנה, רקעה ברגליה בקוצר רוח, טִלטלה את ראשה בחזקה עד שתלתליֿהבקבוקים שלה פיזזו ימינה ושמאלה. שום דבר לא עזר. היא נעזרה אפילו באחת מהִתחלוּיותיה הרבות, אך גם זאת ללא הועיל. בדרך כלל לא היתה אמא אֶסְתֵּרָה עומדת בפני תכסיסיה הערמומיים של הצעירה בבנותיה, אך הפעם באמת לא היה לה כסף לקנות בד לשמלה חדשה.
אבא ליאון לא השתכר די מחייתם. הוא לא אהב לעבוד וגם לא השקיע כל מאמץ אפשרי כדי להצליח באחד העיסוקים הרבים שבהם התחיל. וצריך היה להאכיל שבעה ילדים, חמש בנות ושני בנים, ואת אסתרה אשתו.
“אני חייבת ללבוש שמלה חדשה כשיבוא פראנץ פרדיננד!” המשיכה ריקי בנעימה רצינית, כאילו יגיע הארכידוכס האוסטרי לסראייבו רק כדי לראות את פניה. “אני אגש אליו ואבקש ממנו לחמניה! בשבילו בטח אופים כל יום לחמניות טריות!”
בלנקי, שהיתה גדולה ממנה בארבע שנים וננסית כמוה, שתקה כמנהגה. ריקי, חשבה, תמיד תשיג את מבוקשה. ראשית, כי היא מביעה את רצונה בקול רם, שהרי איך אפשר לקבל משהו אם לא מבקשים ואף אחד לא יודע שאת צריכה את זה; ושנית, מכיוון שהיא כל כך מתעקשת עד שלכולם נמאס והם עושים את רצונה רק כדי להיפטר ממנה.
ריקי ובלנקי, שבדרך כלל היו חברות טובות, נבדלו מאוד זו מזו. כך, למשל, היתה אמא אסתרה השכחנית, שבעצמה יצאה מן הבית רק לעתים נדירות, שולחת כל רגע את אחד הילדים לקנות מצרכים שנדרשו לה. כשהיתה שולחת את ריקי היתה מתחוללת בכל פעם מהומה, כי ריקי היתה הולכת תחילה למגדנייה ושם קונה לעצמה גלידה, או אפילו אוּרְמָשִׁיצֶה,[1] או קדאיף. לאחר מכן היתה פוגשת ילדים, שוקעת במשחק ושוכחת לגמרי לשם מה יצאה. כשהיתה בלנקי נשלחת לקנייה, היתה רצה לחנות וממהרת לשוב הביתה עם המצרך שקנתה. היא ידעה שצריך לשמוע בקול אמא, אך לאחרונה שאלה את עצמה אם ריקי לא הרבה יותר חכמה ממנה, שהרי ידעה להסתדר ולנצל את המצב לטובתה.
אותו דבר היה קורה עם הממתקים. בלנקי מעולם לא פנתה אל אחת מאחיותיה הבכירות בבקשה שיקחו אותה למגדנייה, אך במשך הזמן למדה להשתמש בתחבולה: כשרק הזכירה בנוכחות ריקי אפשרות כזאת, היתה ריקי נדבקת לחצאיתה של נינה או של קלרה עד שאחת מהן, ולפעמים שתיהן, היו נותנות לה כמה פרוטות. וכך הסיקה בלנקי, שאם אינה יכולה לשנות את טבעה הביישני, היא יכולה לפחות לנצל את היצירתיות של אחותה.
מאמא אסתרה לא היו הילדות מבקשות כסף. תפקידה של אמא היה להסביר כל מה שלא היה ברור להן. היא דאגה שיאכלו היטב ושימשה דוברת של אבא במשפחה. נוסף לכך טיפלה בהן כשהיו חולות. אמא תמיד עבדה קשה. זה לא הפריע לבלנקי לפנות אליה בשאלות בכל נושא שעניין אותה, גם בעת שעסקה בעבודות הבית. אמא אסתרה ניחנה בסבלנות אין קץ. היא ידעה הכול. היא סיפרה לה שמלך מצרים רעמסס השני היה הראשון שרדף את היהודים, אלפי שנים לפני שנולדו בלנקי, אמא אסתרה ואפילו סבא סולומון הזקן, בהיר השיער, המכונה לִיָאצ’וֹ. ואז כינס אותם משה, מנהיגם, ציווה על הנשים להכין מהר לחם רק מקמח ומים (זה שבלנקי אוכלת בחג הפסח, הנקרא “בּוֹיוּ”)[2] והוביל אותם משם כדי להצילם מעבדות. בלנקי ידעה בעלֿפה את כל עשרת הדיברות שניתנו ליהודים בהגיעם להר סיני. אבל, המשיכה אמא לספר את החלק הכי מוזר של הסיפור, אבותינו אלה לא דיברו בשפת לדינו כפי שאנו מדברים כעת, אלא בעברית, שפה שבלנקי וכל שאר האנשים, מלבד קומץ רבנים מלומדים, אינם מבינים. ואז עלו על כס השלטון מלכי היהודים שאול, דוד ושלמה החכם. שלמה בנה את בית המקדש הראשון, שהוא כמו בית הכנסת שאבא הולך אליו בפסח.
בלנקי העריצה סיפורים, אך בשביל כל אחד מהם היה עליה לטרוח ולבקש שיספרו לה אותו. לעומת זאת ריקיצָה, הֿđugatona, “השובבונת הקפצנית” של אמא, שהיתה תמיד חולנית, זכתה ליתר פינוק. לפעמים היתה מקבלת אפילו את לב האבטיח, שבלנקי לא טעמה מעודה. ואֵילו אגדות היו מספרים לה, עוד ועוד, עד שנרדמה! בלנקי, שבדרך כלל היתה בריאה, גם כשכאב לה משהו היתה שותקת ומתביישת להתלונן, עד שאמא היתה מבחינה במצוקתה ואומרת בדאגה: “בלנקי, Tjenis temperatura, fižikja mija! Pur luke no mi dišitis?, יש לך חום, ילדה שלי! למה לא אמרת לי?”
——————-
[1] גלילי בצק ממולאים במלית אגוזים, אפויים וטבולים בסירופ של סוכר ולימון.
[2] מאפה מיוחד לפסח, דמוי פיתה קטנה.

עמלה על התרגום

עמלה על התרגום

מסרבית: דינה קטן בן-ציון
ריח הגשם בבלקן הוא הרומן הראשון שפרסמה גוֹרדָנָה קוּאיץ’, הגרעין שממנו צמחה הטרילוגיה המשפחתית שלה, הכוללת גם את פריחת התרזה בבלקן ורגיעת היום בבלקן. בטרילוגיה זו מספרת המחברת את קורותיהם של בני משפחתה במתכונת של רומנים עלילתיים, אך הפרטים הביוגרפיים שבהם התרחשו במציאות.1 וכך היא מעידה על עצמה באתר האינטרנט שלה:
התחלתי לכתוב, או לספר בכתב, מבלי להבין בעצם מה אני עושה, בראשית שנות השמונים למאה העשרים, לא כדי להיעשות סופרת כי אם מתוך צורך להנציח את חייהן של חמש נשים יחידות במינן, דודותי, אחיותיה של אמי בְּלַנקה – לָאוּרָה, נינה, קלרה ורבקה. בטרילוגיה הראשונה שלי סיפרתי את סיפורם של היהודים הספרדים בסראייבו, בבוסניה ולמעשה אף בבלקן כולו, במהלך מאה שנים.
רומן זה מתרחש בשנים 1914-1945 ועלילתו נפרשׂת בסראייבו ובבלגרד, וגם על פני עוד ערים ועיירות בדרום יוגוסלביה. הוא פותח בילדותם של חמש האחיות ושני האחים לבית סלום בסראייבו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, המסמנת את ראשית הקץ שהקיץ על מסורתם של בני הקהילה היהודיתֿהספרדית, מנהגיהם, אורח חייהם ושפת הלדינו המדוברת בפיהם של גולי ספרד על אדמת הבלקן, שעליהם ועל אבותיהם כתבה קואיץ’ בכל שבעת הרומנים שיצאו מתחת ידיה. הקורא ברומנים אלה לומד רבות על עולמה המיוחד של עדה זו. כל ספריה של קואיץ’ משופעים במשפטים וקטעי משפטים בלדינו, ובכלל זה פתגמים וביטויים המַשרים אווירה טיפוסית של חמימות ומשפחתיות, לכידות ואחריות הדדית, שאִפיינו מגזר זה באוכלוסיית יוגוסלביה לשעבר. זהו אחד האמצעים הספרותיים שבהם הצליחה הסופרת להחיות את מרקמה התרבותי של הקהילה היהודיתֿספרדית, על מסורתה, מנהגיה, ערכיה ותרבותה הייחודית. יתרה מזו, היא השכילה להפוך את הביוגרפיה המשפחתית שלה לסיפור חיים עשיר ולהנכיח אותו במרחב התרבותי של זמנה, מקומה ושפתה. ריח הגשם בבלקן, ככל שבעת הרומנים שכתבה, שכולם היו לרבי מכר, יצא בעשרים מהדורות ויותר ותורגם לכמה שפות, ביניהן צרפתית ואנגלית. הוא עובד למופע בלט, ובהמשך לסדרת טלוויזיה בת 13 פרקים, שהוקרנה בשנת 2011 בסרביה ובקרואטיה. על הרומן בלדה לבוכורטה זכתה בשנת 2006 לפרס הניתן לספרות נשים.
גורדנה קואיץ’, בת לאם יהודייה ולאב סרבי, נולדה בבלגרד בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. היא בוגרת לימודי ספרות ואנגלית באוניברסיטת בלגרד והאנטֶר קולג’ בניו יורק. שנים רבות עבדה בשגרירות ארצות הברית בבלגרד כיועצת להוראת השפה האנגלית וכמרַכזת הוראת האנגלית במזרח אירופה, ובהמשך עסקה בארגון סיוע הומניטרי לתושבי הרפובליקות היוגוסלביות לשעבר מטעם קרן “סורוס”.
אבי המחברת, מֶתוֹדִיֶה קואיץ’, היה סרבי יליד מוסטאר, שהתחיל את הקריירה שלו בסראייבו כשוליה וברבות הימים, ולאחר עבודה מאומצת, היה לאיש עסקים מצליח, בעליהם של בתי קולנוע ושל העיתון המקומי. אמה, בלנקה לוי, היתה אחת מחמש אחיות ושני אחים שנולדו למשפחה יהודית ענייה וברוכת כישרונות. בין מרקו קוראץ’ (בן דמותו של אבי המספרת) לבלנקה סלום (בת דמותה של האם) מתנהל רומן ממושך ולא שגרתי בנסיבות הימים ההם; היתה זו אהבה ממבט ראשון, שהולידה חברוּת כנה וברית אמיצה ומצילת חיים. במובן זה ריח הגשם בבלקן הוא סיפורה של התגשמות משאלתֿלבם הרומנטית של אנשים רבים: לממש בחייהם את חלום אהבתם. אלא שזהו גם סיפורה האישי של משפחה יהודיתֿספרדית מסראייבו, המתאפיינת בקוויֿהיכר רבים של בני עדה זו, אך חריגה בהעזת הנשים שבה לערער על תביעות הסביבה הפטריארכלית הנוקשה ולחרוג מהן, כל אחת בדרכה, בשילוב נדיר של מרד במוסכמות עם שמירה על לכידות המשפחה.
על פניו זהו סיפורה של האהבה הגדולה בהא הידיעה, עטור אותה הילה רומנטית שקורא בן זמננו מתייחס אליה בספקנות; אך סיפור האהבה הזה מעצב דגם של אלטרנטיבה שפויה למלחמת הכול בכול, ובכלל זה גם מלחמת המינים. אהבתם של מרקו ובלנקה, המתחילה כ”סיפור סינדרלה”, מתפתחת לקשר המבוסס על אחריות, בגרות נפשית, הבנה וכבוד הדדי. דמותה של בלנקה, שבכורח הנסיבות נמנע ממנה המשך הלימודים, היא בבחינת אםֿטיפוס לנשים מוכשרות רבות בנות דורה, שבאין להן מקצוע מוגדר עסקו בעבודות מזדמנות או נעשו לעקרות בית ואימהות – והפכו את ביתן, את משפחתן ואת הרֵעוּת עם בני זוגן ליצירת חייהן. ביתן הפך למרחב הנתינה האותנטי שלהן.
מבחינת דפוסי החשיבה והבחירה באופן ביטוים, שהודות להם העמידה בספריה תמונת עולם, חזרה קואיץ’ בריח הגשם בבלקן אל שפתֿהאם – לא רק בשפע המילים, האימרות והפתגמים בלדינו הפזורים ברומן זה ובשאר ספריה, אלא גם בעיצוב המבט הנשי כביטוי לתפיסה ייחודית במונחי החוויה הקיומית של נשים בעולם. מעל לכול השכילה לתאר באהבה רבה את דמותה הייחודית של אם המשפחה היהודיתֿספרדית בבלקן, היודעת להתגמש בשעת הצורך ועם זאת היא איתנה כצוק סלע, את החמימות והמסירות האינסופית שהעתירה על בני ביתה מתוך הכרת ערך עצמית אמיתית. זוהי אכן יצירה על “החיים כפי שסיפרה לי אמי”, ובצביונה זה כבשה לבבות רבים, שכן היא מביאה את קווי המִתאר של עולם האם ובני משפחתה בשפת תודעתה של הבת, בת זמנו של הקורא.
האהבה האולטימטיבית מוצגת ביצירה זו על רקע מערכות רבות ומגוונות של יחסי גברים ונשים. זהו סיפורן של נשים שקשריהן עם הגברים בחייהן מורכבים, קשים ואף טרגיים: האחות הבכירה לבית סלום, המכוּנה בּוּקָה, מגדלת לבדה את בניה לאחר שבן זוגה לקה במחלת נפש ואושפז; זו הבאה אחריה, נינה, חיה עם מי שהיה בחיר לבה תוך השלמה עם בגידותיו; את האחות השלישית, קלרה, נוטש אדם חסר יכולת לפתח זיקה רגשית; הרביעית, בלנקה, מסתגלת בכוח אהבתה לכל שגיונותיו של אהובהּ, לרבות חיים ללא נישואים בעידן שצעד כזה נתפס בו כפריצת גדר; ואילו ריקי, צעירת הבנות, מנהלת קשר רגשי עמוק עם גבר נשוי, הזונח אותה בשעת צרה. הסיפור הרומנטי – עם ובלי מרכאות – של מרקו ובלנקה מוצג אפוא על רקע תפיסה מפוכחת של יחסי גברים ונשים. אך ברומן זה, ובחלקים אחרים של האופוס הספרותי שלה, מעמידה קואיץ’ בסימן שאלה את קשר הנישואים כמחויב המציאות: משעה שנשים מצאו דרך להתפרנס מעבודתן והגבר אינו נחשב עוד למפרנס העיקרי, הן מרגישות חופשיות לחיות בזוגיות גם בלא נישואים – אף שהבחירה בכך היתה עדיין מוּקעת על ידי החברה בימיהן.
המחברת מדגישה בריח הגשם בבלקן את כוחן של הנשים במשפחתה להתמודד עם קשיי המציאות על ידי רכישת השכלה ומקצוע, אך גם מראה כיצד מסייעות האחיות זו לזו במלחמת הקיום שלהן, שכן הלכידות והעזרה ההדדית מאפיינות אותן במושגי נאמנותן לעצמן ולמסורתן וגם כנשים בעלות תודעת זהות יהודית. הפרטים ההיסטוריים הקשורים בעברם של גיבורות וגיבורי הרומן משמשים את המחברת בראש וראשונה כדי לספר את הסיפור הנשי, שהמסר המשפחתי, על האתוס החברתי והרעיוני שביסודו, יותר מאשר היסוד הדתי-אמוני, הוא חלק ממנו ומן הסיפור היהודי שבמרכזו.
ייתכן שאחת הסיבות להתחבבות הרומנים של קואיץ’ על קהל הקוראים היא יכולתה לחבר את שותפותֿהגורל היהודית עם תיאור ההתגמשות והמעוף היצירתי של גיבורותיהם במלחמת הקיום הקשה שנכפתה עליהן, במיוחד בימי הרדיפות במלחמת העולם השנייה. נשים אלה בחרו בחיים ונשארו נאמנות למוקד כוחן באופן שאִתגר את יחסי הכוחות בעולם החיצוני ואת מנגנוני השליטה ההיררכיים שלהם. הדמויות הנשיות בספריה של קואיץ’ אינן רואות את עצמן כקורבנות הגברים וכזקוקות לחסותם; הן נשים חזקות, הדבֵקות במשימת ההבניה המחודשת של הזהות הנשית. במובן זה, ורק במובן זה של עיצוב מציאות אפשרית בכלי הדמיון הספרותי – לרבות בנתוני עולםֿנברא אגדי שבו היא ממקמת את גיבורותיה בחלק מהרומנים שלה – כתיבתה של קואיץ’ היא בעלת משמעות פוליטית: היא משרטטת גבולות שונים של הקיום הנשי ושל האפשרויות בתחום יחסי המינים. זוהי תרומתה הספציפית של סופרת זו לחזון בריאתה של “היסטוריה אלטרנטיבית”, העשויה לאַפשר פרספקטיבות חדשות לשאלות עתיקות יומין ולהגדיר מחדש את השאלות הישנות באמצעות המשָׂגה חדשה.

שלא כרבים מן הסופרים בני זמנה לא נהתה גורדנה קואיץ’ אחר צורות סגנוניות חדשות. ברומנים המאוחרים שלה אנו מוצאים גם תחכום מבני של סיפורֿבתוךֿסיפור וחילופי מסַפְּרים, אך בראשונים שבהם – וריח הגשם בבלקן היה כאמור ביכורי יצירתה – הביאה את תולדות משפחתה כ”סיפור מן החיים”. בהיותו מסועף וכולל דמויות רבות, על כל מה שעלה בגורלן במשך כמאה שנים, משקף סיפור זה עידן היסטורי שלם ומהווה חלק מסיפורה של יהדות יוגוסלביה לשעבר – לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ולאחריה.

אסיים בהערה בעניין תעתיק המילים והפסוקים בלדינו: בתרגום העברי הלכתי בעקבות המקור והבאתי אותם כפי שנכתבו בסרבית, דהיינו באופן פונטי, ולא כפי שהיו נכתבים בספרדית.

תרגום הספר מוקדש לזכרם היקר של הורי, ברטה ויצחק קטן ז”ל.
דינה קטן בן-ציון, אוגוסט 2012

1 למעט שמם הפרטי של האב מרקו והבת וֶרָה, מופיעים שאר בני המשפחה ברומנים אלה בשמותיהם האמיתיים, תוך שינוי שם משפחת האב (מקוּאיץ’ לקוֹראץ’) ושם משפחת האם (מלוי לסָלוֹם).

הספרים של גורדנה קואיץ' הם חגיגה חושנית סוערת - עלית קרפ, הארץ

הספרים של גורדנה קואיץ' הם חגיגה חושנית סוערת - עלית קרפ, הארץ

הספרים של גורדנה קואיץ’ הם חגיגה חושנית סוערת – עלית קרפ, הארץ: גורדנה קואיץ

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “ריח הגשם בבלקן”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *