ראשי » סיפורת » מועדון הפיקוויקים (כתבים מן העיזבון של)

מבצע!

מועדון הפיקוויקים (כתבים מן העיזבון של)



The Posthumous Papers of the Pickwick Club / Charles John Huffam Dickens

,

תרגום: דפנה רוזנבליט

מס' עמודים: 787 / תאריך יציאה: מאי 2017

דאנאקוד: 249-50410 / מסת"ב: 249-50410

₪129   103.20 90.30
Name Range Discount
מבצע חגים 2019 1 - 1 12.5 %
מבצע חגים 2019 2 - 2 25 %
מבצע חגים 2019 3 - 10 37.5 %

תיאור

תיאור

הפיקוויקאים
קרן האור הראשונה המפלחת את האפילה, ומפיקה בוהק מסנוור מן העלטה שעד כה אפפה כמדומה את ראשית תולדות פועלו הציבורי של פיקוויק האלמותי, מקורה בקריאה מעמיקה ברשימה הבאה הלקוחה מן הפרוטוקולים של מועדון הפיקוויקים, שעורך דפים אלה מגישָהּ לקוראיו בעונג שאין רב ממנו, כהוכחה לתשומת הלב הזהירה, לחריצות הבלתי נלאית, ולכושר ההבחנה הדק שבעזרתם ערך את עיוניו במסמכים הרבים והמגוונים שהופקדו בידו.

גב הספר

גב הספר

“אחת הטרגדיות הגדולות בחיי היא שכבר קראתי את מועדון הפיקוויקים – לא אוכל לשוב ולקרוא אותו בפעם הראשונה” – פרננדו פסואה.

יציאתם של סמואל פיקוויק החכם והטוב, ושלושת חסידיו, מר טפמן הרומנטי, מר סנודגרס הפיוטי ומר וינקל הספורטיבי, למסע בכפריה ובעריה של אנגליה, הזניקה את אחת הקריירות הספרותיות המפוארות במאה התשע-עשרה, ובספרות המערב בכלל.

בעקבות הצלחתן של רשימות עיתונאיות שפרסם צ’רלס דיקנס בן ה-24, תחת שם העט “בּוֹז” הוא הוזמן בידי הוצאת הספרים הלונדונית “צ’פמן את הול” לחבר שורה של אפיזודות משעשעות שילוו את רישומיו של המאייר המפורסם רוברט סימור. הוא הסכים לעשות זאת בתנאי שיינתן לו חופש אמנותי, והחליט להחליף את הסיפורונים ברומן בהמשכים. כך החלו להתפרסם העלילות של כתבים מן העיזבון של מועדון הפיקוויקים, אשר יצאו לאור בפרקים חודשִׁיים. בתחילה עוררו הפרסומים מידה מתונה של עניין, אך מרגע שנוסף לעלילה סם ולר, משרתו החכם של מר פיקוויק, הפכה הצלחתם למסחררת והרומן ומחברו היו לשיחת היום בלונדון. עלילותיהם של מר פיקוויק, דון קישוט לונדוני שמנמן ומהורהר, והסנשו פנסה הקוקני שלו, שעל שם שנינותיו נכנסה למילון האנגלי המילה “וֶלֶרִיזְם”, נקראו בשקיקה בידי בני כל המעמדות. אלה שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש את החוברות היו שואלים עותקים מהספריה וקוראים אותם ביחד, בקול רם, בחבורות. הכתיבה העשירה ללא גבול, שדילגה בקלילות בין שיאים של פַרסה מטורפת לתהומות של פתוס קורע לב, הציגה כישרון שכמותו ככוח טבע בגיחתו הראשונה לעולם. הדיוקן הסחרחר של החיים החברתיים שהרומן מעמיד, על סדריהם הכאוטיים וגינוניהם המתנגשים, הוא שגרם לקרל מרקס לתאר את דיקנס כמי “שהציג לעולם אמתות פוליטיות וחברתיות רבות יותר מכל הפוליטיקאים ואנשי המוסר גם יחד”.

אחרית דבר: לאונה טוקר.

מתוך הפרק הראשון

מתוך הפרק הראשון

הפיקוויקאים

קרן האור הראשונה המפלחת את האפילה, ומפיקה בוהק מסנוור מן העלטה שעד כה אפפה כמדומה את ראשית תולדות פועלו הציבורי של פיקוויק האלמותי, מקורה בקריאה מעמיקה ברשימה הבאה הלקוחה מן הפרוטוקולים של מועדון הפיקוויקים, שעורך דפים אלה מגישָהּ לקוראיו בעונג שאין רב ממנו, כהוכחה לתשומת הלב הזהירה, לחריצות הבלתי נלאית, ולכושר ההבחנה הדק שבעזרתם ערך את עיוניו במסמכים הרבים והמגוונים שהופקדו בידו.

“12 במאי, 1827. ג’וזף סמיגֶרְס, אסקווייר, ס.נ.ק.ח.מ.פ [סגן נשיא קבוע – חבר מועדון הפיקוויקים], יושב ראש. ההחלטות הבאות התקבלו פה אחד:

“כי אגודה זו שמעה ו/או קראה, לשביעות רצונה המלאה ומתוך הסכמה בלתי מסויגת, את המאמר שהציג סמואל פיקוויק, אסקווייר, י.ר.כ.ח.מ.פ. [יושב ראש כללי – חבר מועדון הפיקוויקים], שכותרתו ‘עיונים במקורותיהן של בריכות המסטד, וכמה הערות על התיאוריה בנושא חלזונות הבֶּרָלֶה’; ולפיכך מודה האגודה מקרב לב לאותו סמואל פיקוויק, אסקווייר, י.ר.כ.ח.מ.פ., על האמור לעיל.

“כי לאור הרגישות העמוקה של חברי האגודה ליתרונות שיפיק ודאי המדע מן החיבור שזה עתה הוצג בפניהם – שאינם פחותים מאלה שיניבו לו המחקרים הבלתי נלאים שערך סמואל פיקוויק, אסקווייר, י.ר.כ.ח.מ.פ, בהוֹרְנְזִי, הַייגֵייט, בריקסטון וקָמבֶּרוֶול – אין להם אלא להתמלא בהכרת התועלת העצומה שתצמח בהכרח מהרחבת טווח עיוניו של האיש המשכיל הזה, ומהגדלת תחום מסעותיו שתרחיב את שדה התצפית שלו, למען קידום הידע והפצת הדעת.

“כי לאור ההשקפה שהוצגה זה עתה, שקלה אגודה זו בכובד ראש את ההצעה שהעלה הנ”ל, סמואל פיקוויק, אסקווייר, י.ר.כ.ח.מ.פ, ושלושה פיקוויקים אחרים ששמותיהם יפורטו להלן, להקים סניף חדש של פיקוויקים מאוחדים, שייקרא בשם ‘החברה הבת של מועדון הפיקוויקים’.

“כי ההצעה האמורה קיבלה את אישורה והסכמתה של אגודה זו.

“כי ‘החברה הבת של מועדון הפיקוויקים’ מוקמת אפוא בזאת; וכי סמואל פיקוויק, אסקווייר, י.ר.כ.ח.מ.פ, טרייסי טָפְּמָן, אסקווייר, ח.מ.פ., אוגוסטוס סנוֹדְגְרָס, אסקווייר, ח.מ.פ. ונתנאל וינקֶל, אסקווייר, ח.מ.פ., ממונים ומוכרזים כחברים בחברה האמורה; וכי הם מתבקשים להעביר, מפעם לפעם, דיווחים מאומתים על מסעותיהם וחקירותיהם, על אבחנותיהם בנושאים של אופי והליכות, ועל כלל הרפתקאותיהם, לצד סיפורים ומאמרים שהנוף המקומי או הקשריו עשויים להעלות, למועדון הפיקוויקים, הממוקם בלונדון.

“כי אגודה זו מאמצת בחום את העיקרון הקובע כי כל חבר ב’חברה הבת’ יכסה את הוצאות המסע שלו בעצמו; וכי אין לה כל התנגדות לכך שהחברים בחברה האמורה יתמידו במחקריהם כל פרק זמן כרצונם, ובאותם תנאים.

“כי החברים ב’חברה הבת’ הנזכרת יקבלו את ההודעה, הנמסרת להם בזאת, כי הצעתם לשלם את דמי השילוח של מכתביהם, ודמי נשיאת כבודתם, נשקלה בעיון בידי אגודה זו: וכי אגודה זו סבורה כי הצעה זו הולמת את המוחות הדגולים שמהם נבעה, ולפיכך היא מודיעה בזאת על קבלתה ללא עוררין”.

צופה מקרי, מוסיף המזכיר, שלרשימותיו אנו חבים תודה על התיאור הבא – צופה מקרי אולי לא היה מבחין בשום דבר יוצא דופן בכך שהראש הקירח, והמשקפיים העגולים, הופנו במתכוון לעבר פניו (של המזכיר) בשעה שקרא את ההחלטה הנ”ל: לעיני אלה שידעו כי מוחו העצום של פיקוויק פועל מאחורי המצח הזה, וכי עיניו המאירות של פיקוויק ממצמצות מאחורי המשקפיים הללו, אכן היה זה מראה מעניין. הנה כאן יושב אדם שאיתר את מקורות הבריכות העצומות של המסטד, והסעיר את העולם המדעי בתיאוריית חלזונות הבֶּרלה שלו, והוא שליו ורוגע כמו מימיהן העמוקים של הראשונות ביום כְּפור, או כמו פרט ייחודי מן האחרונים במעמקיו הנסתרים של כד חרס. וכמה גדל העניין שעוררו המשקפיים בקומם לחיים מלאים ותנועה, כשהקריאה “פיקוויק” בקעה פה אחד מפיות חסידיו, ואותו אדם מהולל טיפס ועלה אט אט על כיסא הווינדזור שעליו ישב קודם לכן, ופנה בדברים אל המועדון שהוא עצמו הקים. איזו יצירה היה אמן יכול להפיק מן התמונה המרגשת הזאת! פיקוויק הרהוט, ידו האחת מוצנעת בחן תחת כנפות מקטורנו, והאחרת מתנופפת באוויר לחיזוק דבריו המבריקים; עמידתו המוגבהת חושפת את המכנסיים הצמודים והחותלות, שלו היה אדם רגיל לובש אותם, ייתכן כי איש לא היה מבחין בהם, אך כאשר נעטו על ידי פיקוויק – אם יורשה לנו להשתמש בביטוי זה – עוררו בהכרח יראה וכבוד; וסביבו האנשים שהתנדבו לחלוק איתו את סכנות מסעותיו, ועתידים לחלוק את התהילה שיניבו תגליותיו. מימינו ישב מר טרייסי טפמן – טפמן הרגיש מדי, שאת החוכמה והניסיון של שנותיו הבוגרות העשיר בהתלהבות ולהט של נער הלוקה באחת החולשות המעניינות והנסלחות ביותר של בני אנוש – האהבה. הזמן והמזון עיבו את גזרתו שהיתה פעם רומנטית; וֶסט המשי השחור התרחב עוד ועוד; אינץ’ אחר אינץ’ הלכה שרשרת הזהב שתחתיו ונעלמה מתחום ראייתו של טפמן; והסנטר התפתח ופלש בהדרגה אל תחומי העניבה הלבנה: אבל בנפשו של טפמן לא חל שום שינוי – ההערצה למין היפה היתה עדיין השלטת בתאוותיו. משמאלו של המנהיג הדגול ישב סנודגרס הפיוטי, ולידו ישב וינקל הספורטיבי; הראשון נעטף בפיוטיות בגלימה כחולה ומסתורית בעלת צווארון מעור כלב, והאחרון האציל מזוהרו למקטורן ציד ירוק, מטפחת משובצת, ומכנסיים צרים.

מועדון הפיקוויקים בבית המשפט ברחוב ויצמן - אביגדור פלדמן

מועדון הפיקוויקים בבית המשפט ברחוב ויצמן - אביגדור פלדמן

מועדון הפיקוויקים בבית המשפט ברחוב ויצמן – אביגדור פלדמן, מוסף הארץ, 15 ביוני 2017

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “מועדון הפיקוויקים (כתבים מן העיזבון של)”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *