מתוך הספר

קו 9, ירושלים

וְאַף עַל פִּי שֶׁטֵּבֵת

עוֹמֵד הַצָּמָא בְּעֵינוֹ.

רֵיחַ זֵעָה עוֹלֶה

מִשִּׂיחֵי הָרוֹזְמָרִין הַשַּׁחִים

אֲפֹרִים עַל הַקַּרְקַע

וּבְמָקוֹם שֶׁבְּשָׁנִים אֲחֵרוֹת

הָיָה הַטַּחַב מִזְדַּוֵּג לְעֵשֶׂב רַךְ,

הוּא מְדַגְדֵּג בַּזִּכָּרוֹן.

הָאֳרָנִים לְצַד כְּבִישׁ רוּפִּין

עוֹטִים אָבָק כִּבְשִׁלְהֵי קַיִץ.

עֲנָפִים סְמוּכִים לַכְּבִישׁ

עוֹטְרִים בְּגוֹנֵי שֵׂבָה וּכְעֵין זַיִת

אֶת מִסְגֶּרֶת חַלּוֹן הָאוֹטוֹבּוּס הַצּוֹפֶה

לַחוֹרֶשׁ בֵּין רְחַבְיָה

וְהַמּוּזֵיאוֹן.

חֻפַּת שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית

חַפָּה מִקְּרִינָה רָעָה וְסַנְוֵרִין

— וּמִתִּקְוַת עָנָן

נָחָה עַל כָּל אֵלֶּה

וְהִיא נוֹשֵׂא הַתְּמוּנָה