ראשי » סיפורת » תאי עצב

תאי עצב

עריכה: שירי רוזנפלד

מס' עמודים: 279 / תאריך יציאה: מרץ 2019

דאנאקוד: 249-50644 / מסת"ב: 978-965-540-863-8

₪84   67.20

גב הספר

גב הספר

חשבת שרק תכתוב סיפור; מילים ותו לא, מילים שאִתן אפשר להגיע לאן שרוצים. האומץ הוא להמשיך לכתוב מן המקום שאינך מעז עוד – שם האימה והסיוט, הזעזוע והרתיעה. שם המהומה והפראות. שם הנפילה. הגיהינום – משם תמשיך.

 

מי יֵדע על מה יחלום הזולת הלילה? מי ידע מתי יכה הברק באיש עם המוח האפילפטי? מה יקרה לאיש אם ייוושע פתאום – כיצד ייראו חייו? האם השגרה תביא עליו את כיליונו הנפשי? תאי עצב מספר את סיפורו המוזר של דוִד סיימון שהגיע לַקצֶה, לאפיסת הכוחות. לסף האהבה ולסף החברוּת. לסף הדמיון והפחד. במסעות חייו, במאמציו להבין את ייעודו ולהירפא, הוא פוגש דמויות צבעוניות רבות, חלקן לרגע וחלקן – אהובים ואויבים – מלוות אותו זמן רב, גם בשובו אל בית ילדותו.

הנופים גם הם גיבורים בספר, ויש בהם צלילת מעמקים וצל חלומות. המדבר, יצריו ויצוריו וים טתיס הענק, האגדי, שכיסה בעידנים קודמים את אזורנו – ים שבמעמקיו נבראו והתחוללו בלהה ורפואה, כמו המסתורין המפחיד והאין-סופי של מוח האדם. כביר וזעיר. רֶחם בּל יידע שובע.

 

“…לפנינו סיפור ששולל הנחות מוקדמות, שעתידים להיות בו אלמנטים מפתיעים ושהגלוי בו לאו-דווקא הולם את הנסתר […] הטקסט חסכוני, מצומצם ומדויק. הדיאלוגים מצוינים, משכנעים מאוד, והאינטנסיביות של הדיבור […] שהוא מצד אחד דיבור צפוף וכן וישיר מאוד ומצד שני מעורר תחושה שיש הרבה מתחת לפני השטח והרבה שתיקות ודברים שלא נאמרים – כל אלה יוצרים מארג מרתק.”

(יותם שווימר)

 

יעקב בוצ’ן בן 71, מתגורר בכפר בעמק חפר. בין ספריו הקודמים שני חיי יעקב (ספרית פועלים, 1979), עיוור צבעים (עם עובד, 1990), ילד שקוף (זמורה ביתן, 1998), שביל ישראל (כרטא, 1998), האיש שעבר דרך קירות (ידיעות אחרונות, 2003), פנטזיה לבנטינית (ספרית פועלים, 2008), נר מהלך (ספרית פועלים, 2011) וחלום אינסופי (פרדס, 2016). זוכה פרס הנשיא (1985) ופרס ראש הממשלה ליצירה (1993, 2001). זוכה מענק קרן עמו”ס. זכה בפרס ברנשטיין על ספרו ילד שקוף, בפרס אקו”ם לספרות ילדים ונוער ובפרס שרת התרבות על שם אריק איינשטיין.

 

מתוך הפרק הראשון

מתוך הפרק הראשון

א.

 

עטוף גלימה לבנה ומבריקה, על גבי ערסל ענקי מחופה מרבד רך, נע אנה ואנה, שכב המלך בכבודו ובעצמו, כפות ידיו תחת ראשו, עוטה כפפות משי לבנות, צופה בי בשתיקה. דווקא אני זוכה לראות אותו במרחק נגיעה, חי וקיים. תיארתי לעצמי שכל זה לא קורה סתם, ושתכף ומיד אחטוף את הבומבה.

המלך התרומם מיצועו על הערסל וירד ממנו בקפיצה, במין גמישות של שמנים, ניגש אליי, חיבק את כתפיי והוליך אותי לספה. התיישבנו.

“ביג-מאמא הכניסה אותך?” שאל בקול רך, קולו המוכר, ואני רק הנהנתי בראשי כי לא יכולתי לדבר.

“מה לביג-מאמא ולך?” שאל.

“הבאתי לה מכתב באמהרית.”

הוא הביט בי רגע: “גם אתה חולה?”

“כן,” אמרתי. “גם אני.”

הכול כאן העציב אותי. לא הבנתי איך זה יכול להיות.

הוא אמר משהו נוסף על המארחת שלי, שבייש אותי.

לא נועזתי להביט סביבי.

“…אז אתה לא מת.” אמרתי.

“מת?” תמה, “למה שאהיה מת?” וחייך את החיוך המפורסם שלו – מעלה שפה אחת לעבר עצם הלחי: “זו טעות שלא רצינו לתקן. הקבר הוא של ג’ארי גארון, אחי התאום, שנפטר בלידה.”

הוא דיבר, ואני ראיתי סביבו גביעים של גלידת שמנת בחרוטי ואפלים פריכים, ואת משפחתו קשת היום שאיבדה את ביתה ומחכה לאב המשפחה, וֶרנון, שיֵצא מהכלא שריצה בו עונש על הונאה. היכן בלו מון אוף קנטאקי, מוזיקת הבלוז והקאנטרי.

לפתע שלף מצווארון חולצתו שרשרת זהב עם תליון “חי”. היה לו מבט צמא. הוא התבונן בי.

“אתה רוצה לשתות משהו, לאכול? יש כאן מכל טוב לאורח מישראל.”

“איך אתה יודע שאני מישראל?”

“אני מלך,” אמר מבלי להתבלבל, “אגב, מִנַיין האנגלית הטובה שלך?”

חשבתי שאם אתיידד עם המלך, גם המחלה תהיה נסבלת.

“אימא שלי נולדה בשיקגו ואבא שלי בבולטימור. שמי דיוויד, דיוויד סיימון.”

זעזוע קל מאוד חלף בו, אלומת אור זרמה בעָצמה בקו האמצע של גופו, מעלה ומטה, וגלים יצאו ממנה החוצה בהמון ממדים, כמו באגם. בה בעת ראיתי מאחוריו, כאילו דרך הקירות, את האחוזה שלו עולה באש. אחוזה שלמה, לא איזה כפר נידח, והלהבות כמו תמכו בגלגל השמש השוקעת והניחו לה לרדת לאטה אל מעבר לגלי המיסיסיפי העכור.

“אתה יודע,” אמרתי מהר כדי לשוב למציאות, “מי יאמין שישבתי אתך באותו חדר ודיברתי אתך, שהזמנת אותי לשתות ולאכול ואפילו הנחת לי יד על הכתף.”

המלך עצם את עיניו ונראה עייף כאילו אין בו גם לא טיפת מרץ, אפילו לא כדי לעבור לערסל. רק הניד לעברי בסנטרו לשלום ונאנח מעומק לבו.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “תאי עצב”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *