ראשי » סיפורת » מול ההר בחומסר

מול ההר בחומסר

מס' עמודים: 273 / תאריך יציאה: 2017

דאנאקוד: 249-50482 / מסת"ב: 978-965-540-700-6

₪74   59.20

תיאור

תיאור

הרומן מול ההר בחומסר עוקב אחר קורותיו של הגיבור נסים-חי, למן ילדותו בבית הקטן בחומסר שבפרס ועד לבגרותו במדינת ישראל, כבעל משפחה משלו. בבית קטן ב”מהלה” שבכפר מתגוררת משפחת כהן הכמהה מדורי דורות לעלות לישראל. עם עלייתו נסים-חי מתגייס לצבא ההגנה לישראל. שירותו הוא אבן דרך עבורו, וחווייתו שם מצטרפת להשקפת חיים שעוצבה בו עוד בילדותו.

גב הספר

גב הספר

הרומן מול ההר בחומסר עוקב אחר קורותיו של הגיבור נסים-חי, למן ילדותו בבית הקטן בחומסר שבפרס ועד לבגרותו במדינת ישראל, כבעל משפחה משלו. בבית קטן ב”מהלה” שבכפר מתגוררת משפחת כהן הכמהה מדורי דורות לעלות לישראל. עם עלייתו נסים-חי מתגייס לצבא ההגנה לישראל. שירותו הוא אבן דרך עבורו, וחווייתו שם מצטרפת להשקפת חיים שעוצבה בו עוד בילדותו. על אף הקשיים והאבדנים, הוא ממשיך לחיות בקצב פנימי האופייני לתפיסותיו, במתינות ותוך לימוד זכות על האחר.

הרומן מספר אמנם את קורותיו של נסים-חי אך מייצג עדות שלמות בקהל הישראלי ומהווה מסמך חברתי והיסטורי חשוב.

הרומן הראשון של עופרה מצוב-כהן, במסלול ילדותה (2011, גוונים), ריגש את קוראיו בהביאו לקדמת הבמה את תרומתם של בני עדות המזרח וערב בהפרחת מדינת ישראל בשנות הצנע של המאה העשרים. הרומן, המספר על אג’בל, שולמית, העולה עם משפחתה מאיספהן, מתכתב עם הרומן החדש. דמויות אהובות מן הרומן הראשון מפציעות ברומן שלפנינו ומהלך חייהן נשזר במהלך חייו של נסים-חי.

 

עופרה מצוב-כהן היא דוקטורית לפילוסופיה, חוקרת ספרות עברית ומרצה באוניברסיטת אריאל בשומרון. ספרי העיון שכתבה, מפגש תרבויות בעולמם של מתבגרים (רסלינג, 2013 ) ו‘בעצם ילדותי יחידי הוצגתי…’ היעדר נוכחות הורית בקרב מתבגר וזיקתו לעיצוב דמות המתבגר בספרות העברית (כרמל, 2015 ) עוררו עניין בקרב חוקרים מתחומי מדעי הרוח והחברה.

מתוך הספר

מתוך הספר

בית מול ההר

ממרחק נשמעו קולותיהן של הנשים שהתאספו השכם בבוקר בפתחו של אחד הבתים הקטנים. כמו זמזומן הרוחש של להקת דבורים המגיעות בהולות אל הפרח הססגוני והמתבלט בשדה, נצמדות אליו ויונקות בחריצות את מִתקו. לראשן של הנשים המדברות בלחש מטפחת שקצותיה קשורים במהודק אל סנטריהן. “אִיצִ’י נאבָה, אִיצִ’י נאבָה”.*

“בואי, יש הרבה בדים לכבס. הזדרזי, שנתפוס את הסלעים הרחבים שהשמש מאירה עליהם”. הוא זיהה את הקולות, ביניהם גם את קולה הרפה של אשת אחיו הביישנית, שנישאה לאחיו בקיץ, וככל הנשים האחרות הממעטות לצאת מביתן, היא מגיעה אליהם רק בשבת לביקור עם בעלה, אחיו החורג. הם יושבים ולוגמים תה רותח שאדיו חומקים מעלה מן הכוס וכמו מחממים את לחייו של הלוגם, שהולכים ומאדימים ממנו, ומוצצים את הנַבָּאט** שהכינה בעלת הבית.

“וֶולֶשְׁקָה, וֶולֶשְׁקָה”,*** היא מעזה למלמל, וקולה נשמע ברחש השקט של הסמטה. אם הוסיפה לדבר, נבלעו שברי מילותיה בקולן של הנשים, המדברות זו עם זו כאילו לא נפגשו יובלות, קוטעות בקולן הדק את דברי רעותן, שואלות ומשיבות בשאלה, כמו מבקשות לצנן את פניהן בשטף המילים שזורם מפיהן. רק מעשה משובה של ילדים, שחולפים במרוצה ותנועתם החדה כמעט שפוגעת באחת הילדות שסוחבת על גבה שק צרור כבסים גדול ממדים וממהרת להדביק את צעדיה של אמהּ, משבית את פטפוטיהן.

*      “אל תגידי כלום” (פרסית).

**     גבישי סוכר הנראים כאבן זכוכית בוהקת המיוצרים בהכנה ביתית ומיועדים לשתיית תה.

***    “תניח לו” (פרסית).

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “מול ההר בחומסר”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *