גב הספר

באחד משיעוריו סיפר ישעיהו ליבוביץ לתלמידיו: “כאשר נפגשתי ברחוב בש”י עגנון הוא תפס אותי ושאלני בזו הלשון: “אמור לי, ישעיה, מהו הדבר אשר שבר את הכוח העצום אשר היה לתורה בעם ישראל במשך כל הדורות?” … אמרתי לו לעגנון: … “כוחה של התורה בעם ישראל נשבר, משהפכה התורה לתלמוד-תורה!” … מששמע את תשובתי קיבל אותה ממש בהתלהבות” (שיחות על ‘שמונה פרקים’, עמ’ 14)”. האמנם צדק ליבוביץ בשיפוטו לרעה את המהפכה הזו שיצרה את ‘חברת הלומדים’?

לימוד התורה כדרך חיים המיועדת לרבים, החל בחברה הליטאית בתחילת המאה ה-19, כמענה לחסידות. ישיבת וולוז’ין, בישרה את תחילתו של עידן חדש ביחס לערך זה. במאה ה-20 דרך זו התפשטה לכל הקבוצות האורתודוכסיות כתגובה להשכלה, לחילון ולציונות. גם נשים הצטרפו למגמה זו.

ד”ר חנה קהת, צמחה בתוך מורשת ליטאית בתקופה בה התרחשו תהליכים של התרחבות האידאה הזו. קבוצות נוספות הצטרפו למעגלי לימוד התורה. בתנועת החסידות גם כן קמו ישיבות למדניות לתפארת. בתנועה הציונית-דתית, שחרטה על דגלה את שילוב חיי התורה עם חיי העבודה, הופיעו ישיבות גבוהות וישיבות הסדר. נשים החלו ללמוד תורה באופן שיטתי משנות השמונים של ה-20. מדרשות הנשים ערערו את ההגמוניה של הקהילה הלמדנית הליטאית, והן הרחיבו את המנעד של אופי הלומדים ומגמתם.

ספר זה מסכם מסע מחקרי ארוך שנים בהגות היהודית העוסקת באידאה של לימוד התורה בעידן המודרני, בתמורות שחלו בה בתוך הקבוצות השונות באורתודוכסיה, בשיטות השונות שהתפתחו בעקבותיהן, ובזיקות ההיסטוריות והחברתיות של האידיאה הזו למציאות ימינו.

תוכן העניינים

חלק ראשון: תלמוד תורה בזרם הליטאי-מתנגדי

דמותו של הנצי”ב מוולוז’ין כראש ישיבה 36

יחסו של הנצי”ב למגמות חברתיותֿהיסטוריות 39

תלמוד תורה אצל הגר”א ור’ חיים 48

תלמוד תורה במשנת הנצי”ב 50

שיטתו של הנצי”ב בלימוד התורה 90

יחסו של הנצי”ב לחוכמות חיצוניות 106

דרכו של הנצי”ב בעבודת ה’ 114

עבודת ה’ במשנת הגר”א ור’ חיים תלמידו 114

עבודת ה’ במשנת הנצי”ב 120

סיכום 136

פתיחה – תולדותיו ומקורות יניקה 137

הגר”א כמקור ההשראה של החזון איש 139

תורה לשמה במשנת החזון איש 147

שיטתו בלימוד כביטוי לתפיסתו הייחודית של לימוד תורה 166

גורמים פסיכולוגיים בלימוד 190

תורה ומוסר 196

ביצור מעמדה של התורה – דוגמות חדשות 228

סיכום 269

חלק שני: תלמוד תורה בציונות הדתית

מבוא – רקע מחקרי 277

תולדותיו של הרב קוק 284

רציפות ותמורה בדרכו של הרב קוק בלימוד התורה 288

יעדים ומטרות של לימוד התורה במשנת הרב קוק 309

תורת בבל ותורת ארץ ישראל 357

מצוקת הלומד 384

מצוקת לומדי התורה בימינו 394

הסיבות להמשך הלימוד ההלכתי 395

דרכים להתמודד עם הקושי לעסוק בלימוד ההלכתי 407

חזון התחיה הרוחנית 424

סיכום 451
חלק שלישי: תלמוד תורה בתנועת החסידות

מבוא – ‘תורה לשמה’ והיחס ללימוד שלא לשמה, בחסידות 464

הפולמוס נגד החסידות 466

חסידות פולין ויחסה לתלמוד תורה 469

צמיחתה של חסידות פשיסחאֿקוצק 470

יסודות חסידות קוצק 475

מהות לימוד התורה במשנת פשיסחאֿקוצק 491

שיטת הלימוד 513

דבקות, עבודת ה’ והשתלמות מוסרית 521

אינדיבידואליזם והעצמה אישית 543

תורה ומידות 553

התמודדות עם המודרנה 567

תורה ופרנסה 573

סיכום 578

הנצי”ב מוולוז’ין 580

החזון איש 583

הרב קוק 585

חסידות פשיסכאֿקוצק 589
נספח: תלמוד תורה לנשים – אידאה ומשמעות

גישה א: ‘כל המלמד בתו תורה לומדה תפלות’ (איסור) 634

גישה ב: ‘בניכם ולא בנותיכם’ (פטור) 643

גישה ג: ‘חייב אדם ללמד את בתו תורה’ (חיוב) 645

גישה א: אסור ללמד נשים תורה 649

גישה ב: מותר לנשים ללמוד תורה 660

גישה ג: נשים חייבות ללמוד תורה 663

מבוא 669

א. נשים לומדות בימי הביניים והעת החדשה 670

ב. נשים לומדות במאה העשרים 676

ג. מתודות ודרכים לשינוי הפמיניסטי הנדרש ליהדות 695

מפתח שמות ומקומות 729