ראשי » סיפורת » לא תוכל לחזור הביתה

לא תוכל לחזור הביתה

תרגום: עודד פלד

תאריך יציאה: ינואר 2015

דאנאקוד: 249-50271

₪109   87.20

גב הספר

גב הספר

ג’ורג’ וֶבֶּר מפרסם רומן אוטוביוגרפי וזוכה לראשיתה של הכרה. הוא מבקש לחזור לעיירה שבה נולד, לשוב הביתה. אך האם אפשר לחזור הביתה? רגע לפני המפולת הכלכלית של 1929 מגלה וֶבֶּר עיירה אחוזת בולמוס נדל”ני, שדמותה השתנתה לבלי הכר. דרכו של וֶבֶּר הביתה מתארכת ומסתבכת, ונדמה שהיא מקיפה עולם ומלואו: נדודיו חסרי המנוחה של הסופר מובילים מתחנות רכבת הומות אדם לטרקלינים בוהמייניים, מן התופת האורבנית השוקקת של ברוקלין לאזוריה הכפריים של אנגליה, ולבסוף לגרמניה, שהיתה לוובר מחוז של אגדה וקסם וכעת, בשובו, הוא מגלה שהפאשיזם השחיר את לִבה. כל ניסיון לחזור הביתה מתגלה בתורו כפרידה נכאבת. אך המסע ברחבי אמריקה ואירופה מצפין מהלך אחר, הארוג בו לבלי התר. זהו מהלכו של הצמח הגדל לאחור ושולח את שורשיו לעומק האדמה, למקום שם נמתחת הרשת הכבירה של הזיכרון, אשר דומה כי כל רגע מרגעי ההוויה מרפרף בה לעד. מפרידה לפרידה מעמיק וֶבֶּר אל נקיק רב-שכבות שיד הזמן לא היתה בו, ומקים את אמונתו בבית היחיד הנכון לו – העתיד.

הרומן לא תוכל לחזור הביתה, שראה אור אחרי מותו של הסופר, מציג את אמנות הסיפר של וולף בשיא בשלותה, ומגולל את מהלכו של אמן קודח אל עצמו ומעבר לעצמו, למקום שבו חומרי חייו מפיקים את הצבעים שהתייבשו על גופה של אמריקה, ופניו של אדם בודד, הנראים במטושטש מחלון הרכבת המתרחקת, אוצרים בתוויהם את גורלה של האנושות כולה. הרומן מוגש לקורא העברי בפעם הראשונה, בתרגום עוצר נשימה של עודד פלד.

מתוך הספר

מתוך הספר

היתה זו שעת דמדומים ביום אביב נעים לקראת סוף אפריל בשנת אדוננו 1929, וג’ורג’ וֶבֶּר השעין את מרפקיו על אדן החלון האחורי בחדרו והשקיף החוצה על הנִגלה לפניו בניו יורק. עיניו קלטו את המכלול הרם והנישא של בית החולים החדש בקצה גוש הבניינים, שקומותיו העליונות מוסטות במדורג לאחור וקירותיו נראים ורדרדים באור בין הערביים. צד זה של בית החולים, הנמצא היישר ממולו, היה הקומה התחתונה של האגף הנספח, שבו התגוררו האחיות המוסמכות והאחיות המעשיות. שארית גוש הבניינים כללה חצי תריסר בתי לבֵנים ישנים, דחוקים יחדיו בשורה רצופה, שנשענו בלֵאות זה על זה וחשפו בפניו את צדם האחורי.

באוויר שררה דממה מוזרה. כל רעשי הכרך עומעמו כאן לזמזום מרוחק, כה בלתי-פוסק עד שנדמה היה שהוא חלק מן השקט. פתאום, מבעד לחלונות הפתוחים בחזית הבית, הגיע שאון צורמני של משאית שהותנעה במשטח-ההעמסה של מחסן החנות בעברו השני של הרחוב. המנוע הכבד התחמם בשאגה רמה, אחר כך נשמע רעש חריקתו של מוט ההילוכים, וג’ורג’ חש איך רועד הבית
הישן תחתיו בעוד המשאית פונה בתנופה לתוך הרחוב ומתרחקת בקול שאון רם. הרעש הלך ונסוג, נחלש ואחר כך נמוג ונבלע בתוך ההמיה הכללית, והכול היה שקט כמקודם.

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “לא תוכל לחזור הביתה”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *