ראשי » הגות ועיון » בצל השלטון הנאצי; הקהילה היהודית בברסלאו 1941-1933 &…

בצל השלטון הנאצי; הקהילה היהודית בברסלאו 1941-1933 – דגם של התמודדות עם בידוד ומצוקה



Life in the Nazi Regime - The Jewish Community of Breslau 1933-1941 A Model of Coping with Isolation and Distress

מס' עמודים: 557 / תאריך יציאה: מרץ 2022

דאנאקוד: 249-50991 / מסת"ב: 978-965-7805-25-1

₪129.00   103.20

גב הספר

גב הספר

אזרחי גרמניה היהודים, אזרחים שווי זכויות וחובות כבר 120 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון, שהיו משולבים בכלכלתהּ ובתרבותה ושרתו במלחמותיה בתחושת נאמנות, הוצגו אחרי עליית השלטון הנאצי כאויב פנימי שיש להאבק בו ולסלקו. התמודדותם עם המציאות הקשה שנוצרה, מובאת במחקר זה באמצעות תאור התמודדותה של הקהילה היהודית בברסלאו.

השֶבֶר הנפשי הגדול, הצורך בהושטת סיוע למי שנפגעו מבחינה כלכלית, בכלל זה אָמנים שהוּדרוּ מהבמות, קהל יהודי שהפך ל”מגורש מהמולדת התרבותית”, הובילו ליצירת מסגרות חדשות לפעילות קהילתית. קונצרטים, הרצאות, ערבי חגים קהילתיים היוו כלי לשמירת החוסן הנפשי. סיוע כלכלי והסבת־מקצוע היוו דרך להחזקת מעמד והכנה להגירה מול שערים נעולים בעולם. הטיפול בקשישים הרבים שנותרו בקהילה לבדם לאחר הגירת ילדיהם משום שאף מדינה לא נאותה לקבלם, היה למוקד פעילות חשוב. התשתית הארגונית של הקהילה, מוסדות רווחה שונים ומסורת של מינהל תקין, שהיו למקור כוח להתמודדות עם הקשיים, יכולים לשמש דוגמה ומופת.

ד”ר תמר כהן גזית ערכה את בציפורני הרייך השלישי – יומנו של וילי כהן 1941-1933 (מאגנס, 2014).

 

 

תוכן העניינים

תוכן העניינים

דברי תודה……………………………………………………………………………. 13

ממחברות יומן לספר מחקר……………………………………………………….. 15

מבוא………………………………………………………………………………….. 19

חלק ראשון

מעליית המפלגה הנאצית לשלטון ועד חוקי נירנברג
(ינואר 1933 – ספטמבר 1935)

פרק ראשון: האירועים מעליית הנאצים לשלטון וההתמודדות עם
התמורות בתחום הכלכלי……………………………………………………… 37

תדהמה וזעזוע, ראשיתו של נישול וולונטרי וממוסד………………………… 37

פעילות הסעד והרווחה – מערכת מוסדות הסעד היהודי בגרמניה…………. 55

פעילות הסעד והרווחה של הקהילה היהודית בברסלאו…………………….. 64

הדיון הציבורי בשאלת ההסבה המקצועית……………………………………. 73

פרק שני: חינוך יהודי: התמורות בתחום החינוך…………………………… 80

החינוך היהודי בגרמניה טרם המהפך השלטוני בינואר 1933………………. 80

התמורות בחינוך היהודי בגרמניה לאחר המהפך השלטוני…………………. 82

הקמת מחלקת חינוך ארצית…………………………………………………….. 84

חינוך יהודי וחינוך כללי בברסלאו טרם המהפך השלטוני. מוסדות חינוך
יהודי לפני 1933……………………………………………………………….. 87

תמורות בחינוך היהודי בברסלאו לאחר המהפך השלטוני (ינואר 1933), הוויכוח על בתי הספר   90

חינוך משלים………………………………………………………………………. 108

הדרך מבית הספר הכללי אל בית הספר היהודי: עמדות כהן
בתחום החינוך………………………………………………………………….. 110

פרק שלישי: הפעילות בתחום התרבות………………………………………. 120

מגורשים מהמולדת התרבותית…………………………………………………. 120

צא ולמד! השכלת מבוגרים תחת השלטון הנאצי……………………………. 125

המעורבות היהודית בחיי התרבות בברסלאו טרם המהפך השלטוני……….. 128

הו רֵע! לא צלילים אלה, הבה צלילים ערבים מהם נשמיע, חדווה נְרַנְנָה! הפעילות המוזיקלית בברסלאו  129

‘חוג התרבות’ – ארגון גג לתרבות בברסלאו…………………………………. 135

הרצאות, חינוך מבוגרים ופעילות סביב אירועים…………………………….. 139

הרצאות במסגרת מועדונים……………………………………………………… 142

תשובה לשאלות השעה – הרצאות של ארגונים פוליטיים………………….. 148

פעילות קהילתית………………………………………………………………….. 156

המוזיאון היהודי………………………………………………………………….. 157

פיקוח מטעם השלטון……………………………………………………………. 160

עיתונות יהודית בברסלאו……………………………………………………….. 162

פרק רביעי: בין יהודים לסביבתם. התבוננות באמצעות יומניו של וילי כהן   172

“צריך לשריין את הנפש בפלדה”. המולדת מפנה עורף……………………… 172

פרק חמישי: ההגירה……………………………………………………………… 189

ממדי ההגירה……………………………………………………………………… 190

לאן? יעדי ההגירה……………………………………………………………….. 193

העלייה לארץ ישראל בשנים 1935-1933, ‘המשרד הארץ ישראלי’……….. 195

הסכם ה”העברה”………………………………………………………………… 198

אגודת ‘עזרה’ (Hilfsverein), הגירה לארצות אחרות בעולם………………… 200

לעזוב או להמתין? מניעים מרכזיים בהחלטה להגר ומאפייני המהגרים……. 201

נפוצים לכל עבר. ההגירה מברסלאו…………………………………………… 205

ארץ אבות או הארץ המובטחת? יחסו של כהן להגירה ולעלייה לארץ ישראל
……………………………………………………………………………………… 210

חלק שני

מחוקי נירנברג ועד פוגרום נובמבר 1938
(ספטמבר 1935 – נובמבר 1938)

פרק ראשון: התמודדות עם ההחמרה במצב הכלכלי……………………… 221

בין תקווה לייאוש – חוטים נפרמים. פגיעה ונישול כלכלי………………….. 221

“ואהבת לרעךּ כמוךּ”. פעילות הרווחה והסעד היהודי בגרמניה……………. 228

“להחליט על התקציב עם לב יהודי ובמחשבה על גורל יהודי משותף”.
סעד ורווחה בקהילה בברסלאו………………………………………………. 232

פרק שני: החינוך 1938-1935 חינוך יהודי: הדרה ממערכת החינוך
הכללית……………………………………………………………………………. 261

חינוך חובה חינם רק ל”עמיתי העם”?…………………………………………. 261

מערכת בתי־הספר היהודיים בגרמניה אחרי חוקי נירנברג………………….. 263

התפתחויות בתחום התכנים……………………………………………………… 265

לתת לתלמידים חינוך יהודי ולציידם בעושר התרבות האירופית.
החינוך היהודי בברסלאו……………………………………………………… 267

סמינר הרבנים…………………………………………………………………….. 289

נספח: עבודתו של וילי כהן במסגרת סמינר הרבנים…………………………. 295

פרק שלישי: הפעילות בתחום התרבות 1938-1935………………………. 300

שיא של פעילות תרבותית. תוכן יהודי או תוכן כללי?………………………. 300

“הכָּל נעשה והולך קשה ומסובך יותר”. פעילות ‘חוג התרבות’
בברסלאו………………………………………………………………………… 303

חינוך והשכלת מבוגרים…………………………………………………………. 313

תשובה לשאלות השעה. הרצאות של ארגונים פוליטיים (1938-1935)…… 316

מועדונים ומסגרות נוספות………………………………………………………. 323

המוזיאון היהודי………………………………………………………………….. 330

ערבי קהילה……………………………………………………………………….. 330

ספורט……………………………………………………………………………… 333

עיתונות יהודית……………………………………………………………………. 338

פרק רביעי: ההגירה מספטמבר 1935 (חוקי נירנברג) ועד פוגרום
נובמבר 1938…………………………………………………………………….. 350

“מתי ולאן אוכל להגר? […] האם אצליח למצוא מולדת אמיתית או
אאלץ להמשיך לנדוד ללא אחיזה קבועה?” ההגירה מברסלאו………….. 358

ממדיה של ההתעניינות הציבורית בנושאי ההגירה מאוקטובר 1935……… 361

נספח: ביקורים בארץ ישראל……………………………………………………. 376

“מנגד תראה את הארץ”. ביקורו של כהן בארץ ישראל……………………… 378

 

 

חלק שלישי

מפוגרום נובמבר ועד תחילת הגירושים
(נובמבר 1938 – נובמבר 1941)

פרק ראשון: קריסה כלכלית…………………………………………………….. 385

“איסור כל מפעלי התעסוקה, כלומר בעצם איסור על האפשרות לחיות, סוף היהדות”. כלכלה וסעד בברסלאו מפוגרום נובמבר 1938 ועד תחילת המלחמה……………………………………………………. 394

“כל הזמן מבקשים להקשות עלינו את חיינו”.
מאבק נגד המצוקה והמחסור בברסלאו מפרוץ המלחמה (ספטמבר 1939) ועד תחילת הגירושים (נובמבר 1941) 405

נספח 1: לדוגמה: פרשת הדירה של כהן………………………………………. 427

נספח 2: מכירת בית העסק המשפחתי ברינג………………………………….. 429

פרק שני: חינוך 1941-1938……………………………………………………. 434

בית ספר יהודי אחד בברסלאו………………………………………………….. 437

“שִווִיתִי יי’ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט”. בית הכנסת…………………… 443

פרק שלישי: הפעילות בתחום התרבות 1941-1938………………………. 452

בכל זאת פעילות תרבותית בברסלאו………………………………………….. 456

“על־ידי כך מוסחת הדעת למקום אחר”. דוגמה להתמודדות עם המצב.
וילי כהן: חקר ותיעוד קהילות……………………………………………….. 460

דוגמאות להימשכות קשרים עם גופים ואישים גרמנים:
ארכיון הדום, פרופ’ הופמן, פרופ’ גרליץ…………………………………… 465

פרק רביעי: מהגירה לגירוש 1941-1938……………………………………. 491

ההגירה מפוגרום נובמבר ועד פרוץ המלחמה (בין 1.9.1939-10.11.1938)… 491

ההגירה מפרוץ המלחמה ועד איסור ההגירה באוקטובר 1941…………….. 497

“אני חושש שהרבה יהודים לא יצליחו לצאת ממלכודת עכברים זו”.
לצאת בכל מחיר. הגירה מברסלאו מפוגרום נובמבר – “ליל הבדולח” –
ועד פרוץ המלחמה…………………………………………………………….. 499

דוגמה לקשיי הגירה: בין תקווה לייאוש. מאמצי ההגירה של וילי כהן ומשפחתו          503

מהגירה לגירוש בברסלאו……………………………………………………….. 508

 

 

אחרית דבר…………………………………………………………………………… 517

רשימת המקורות – ביבליוגרפיה…………………………………………………. 519

מפתחות

מפתח גופים, ארגונים, כתבי עת……………………………………………….. 533

מפתח אישים………………………………………………………………………. 538

מפתח מקומות…………………………………………………………………….. 553

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חוות דעת (0)

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה על “בצל השלטון הנאצי; הקהילה היהודית בברסלאו 1941-1933 – דגם של התמודדות עם בידוד ומצוקה”

האימייל לא יוצג באתר.