גב הספר

נפיצותה של האתנו־לאומיות היא מסימני המודרניות. זוהי נפיצות תרתי־משמע, שכן האתנו־לאומיות נפוצה בה־במידה שהיא נפיצה, שכיחה ומתוחה בעת ובעונה אחת. אף כי הורתה בעידן הנאורות, בבקשת הדעת והחירות האנושית, נכרכה הלאומיות באלימות כמעט מראשיתה. מלחמות נפוליאון ומלחמות העולם, רציחות־עמים ואפליה גזענית – זוועות אלה ואחרות יוחסו ללאומיות בכלל ולגרסתה האתנית בפרט. מבשריה ונושאי־דגלה של הלאומיות לא התחמקו מתשובה; ההיסטוריה של האומה היא גם ההיסטוריה של השיח המוסרי הלאומי, שיח ציבורי שביקש לברר את הטוב והרע שבבניין אומה ומדינה.

שיח זה חל אף על המפעל הציוני. מאה שנים לאחר “אביב העמים” נוסדה מדינת היהודים והציבה אתגר עדכני, סבוך מתמיד, לאתיקה של האתנו־לאומיות. המקרה הציוני והסכסוך היהודי־ערבי היו למוקדים של שיח מוסרי חדש־ישן. האם ישנו עם יהודי? האם מוצדקת מדינת היהודים ומדיניותה? שאלות אלה היו לשדה־הקרב, לשדה־השיח, המוסרי המרכזי בבירור הלגיטימציה של האתנו־לאומיות בשלהי העידן המודרני.

צחצוחי־המילים, בלב מחול החרבות והחרדות של הסכסוך היהודי־ערבי, יכריעו לשבט או לחסד את עתידה של האתנו־לאומיות בעולם כולו. ההגות הציונית מכילה עד להתפקע את המתח בין האוניברסלי לפרטיקולארי, בין ליברליזם סוציאל־דמוקרטי לאתנו־לאומיות יהודית. הדבר נעשה, לעתים קרובות, מתוך מודעות עצמית גבוהה לגודל השעה ולכובד הקושיה.

בקובץ זה מכונסים דבריהם של 15 מבכירי החוקרים בישראל מדיסציפלינות שונות. חוקרים אלה התחקו אחר השיח המוסרי בזרם המרכזי של הציונות ובציונות הדתית בשאלה הערבית. הם דנו בגלגוליו ורבדיו של שיח זה, בניסיון לפענח את התמורות שחלו בו ולסרטט את דיוקנם והגותם של העושים במלאכתו: מנהיגים והוגים, סופרים ויוצרים.

עורך הקובץ, אל”מ (מיל.) ד”ר אפרים לביא, הוא מנהל מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום ועמית מחקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח־התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל־אביב.

תוכן העניינים

הקדמה 9

שער ראשון: בין האוניברסלי והלאומי

חדוה בן-ישראל – שיפוט מוסרי בחקר הלאומיות 25

חיים גנז – הערבים: שלוש ציוֹנוּיוֹת והביקורת הפוסט-ציונית 45

אליעזר דון-יחיא – בדרכי שלום או בכוח הזרוע? תפיסות של
לאומיות ומוסר בציונות הדתית מראשיתה ועד לקום המדינה 63

שער שני: מנהיגים והוגים בציונות

יצחק קונפורטי – מדינה אתנית או אזרחית בחזונם של הרצל
ואחד-העם 101

אריה נאור – “שם ירווה לו משפע ואושר” –
על יחסו של זאב ז’בוטינסקי לערבים בארץ ישראל 123

משה הלינגר – לאומיות, דת ומוסר במשנתו של ישעיהו ליבוביץ 143

גבי שפר – משה שרת: גישתו המוסרית בסוגיית הסכסוך
הישראלי-ערבי 177

שער שלישי: זרמים וגישות בציונות

יוסף גורני – מוסר מעמדי ואינטרס לאומי במציאות מדינית
משתנה בארץ ישראל, בשנים 1908-1948 197

שלום רצבי – “שלילת מדינת האומה”: בין חנה ארנדט לבובר
ואישי מרכז אירופה ב”ברית שלום” ובאגודת “איחוד” 213

אביבה חלמיש – “השומר הצעיר” והשאלה הערבית: התמודדות
פוליטית וחינוכית עם דילמות קיומיות ומוסריות 251

שער רביעי: עט ואתיקה ציונית?

דן לאור – דילמות של “לאומיות ומוסר” בכתביו של נתן אלתרמן 271

יוחאי אופנהיימר – עלייתו ונפילתו של השיח המוסרי 281

נורית גרץ וגל חרמוני – מלחמה, שואה וגירוש 305

שער חמישי – אתיקה, מוסר וצדק בשיח הציבורי

אוריאל אבולוף – “קיר-ברזל וקורי-עכביש”: האתיקה הציונית
והשאלה הערבית 329

יעקב בר-סימן-טוב – צדק ומוסר בתפיסת השלום של ישראל

בתהליך השלום עם הפלסטינים 351

על המחברים 365