קתרסיס 7

דבר המערכתדברים אלה נכתבים בשעה שנראה כי הסכסוך בין ממשלת ישראל לסטודנטים נפתר, לפחות לפי שעה. נראה כי כל הסכסוכים הנוכחיים, שבהם מעורבים הסטודנטים, מורי האוניברסיטות וועד ראשי האוניברסיטות נסובים – כמקובל במקומותינו – על עניינים של כמות: שכר לימוד, הסכמי עבודה ומשכורות, וכיוצא באלו. כמה מן הקולות שנשמעו בתקופת המאבק והשביתה התייחסו גם לבעיות עקרוניות יותר, כגון הסכנה שבהפרטה האפשרית של מערכת החינוך, או 'חוזים אישיים' כדי למשוך ישראלים המלמדים בארצות הברית לחזור: אך גם כאן, עדין לא דובר על איכות המחקר וההוראה ורמתם. גם כאשר מנסה יושב ראש ועד ראשי האוניברסיטות לשכנע את קהלו – וככל הנראה בעיקר את ועדת שוחט ואת משרד האוצר – שהאוניברסיטות שלנו הן מצויינות באמת ובתמים, הוא עושה זאת בטיעונים הכמותיים של "תפוקה" ו"תשואה" ומספר הציטוטים ב"אינדקס הציטוטים": ראו במדור "על שלושה ועל ארבעה" בגיליון זה. גם הרפורמות שועדת שוחט דנה בהן הן, ללא צל של ספק, רפורמות שאפשר למדוד ולשקול אותן. על איכות ורמה מדעית, בעיקר במדעי הרוח, אין מי שמוכן לדבר – וודאי וודאי לא להלחם או – חס ושלום – לשבות. הכל כמותי והכל כלכלי. והנה מצאנו שדווקא עתונאי המתמחה בענייני כלכלה מוחה נגד גישה זאת, ורואה את עיקר הצורך ברפורמות שיצילונו מ"דלדולה של הרוח הישראלית". מבלי שנסכים לכל דבריו, אנו מצטטים בהערכה את שני הקטעים האחרונים במאמרו של סבר פלוצקר במדורו באינטרנט "יומני סבר", מן הֿ19 במאי 2007:ועדת שוחט היתה צריכה לכן מלכתחילה להשתחרר כליל מדיונים על שכר הלימוד, ולהתמסר במלואה לסוגיית תיקון המצב באוניברסיטאות המחקר. עוד לא מאוחר לעשות כן. נוכח ההסכם בין אולמרט לסטודנטים, צריכים חבריה המכובדים לומר לממשלה: "אנחנו מודאגים מדלדולה של הרוח הישראלית. עינינו נשואות לרפורמה באוניברסיטאות, להשבת יוקרתה של האקדמיה בישראל ולמיצוי מלוא הפוטנציאל של כוח המוח הישראלי. זו משימה מספקת לכתפיה הצרות של ועדה ציבורית אחת. לעומת זאת, ההחלטה כמה כסף ישלמו הסטודנטים תמורת לימודים גבוהים היא פוליטית, ולא אקדמית. לכן מן הראוי שתטפלי בה את, ממשלת ישראל, בעצמך. את הרי ממילא עושה זאת. עובדה: כבר עכשיו מוכן ראש הממשלה להבטיח לסטודנטים וטו מעשי על ההמלצות הנוגעות לשכר הלימוד".והסיפור פשוט: מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל משוועת לרפורמה. שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה לא משווע לשום דבר. ברמתו הנוכחית, הוא ממש בסדר גמור – לא גבוה מדי, לא נמוך מדי. אז למה להיטפל אליו?אין אנו בטוחים כי שכר הלימוד "ברמתו הנוכחית הוא בסדר גמור". כמו כן, אין לנו תרופות פלא נגד "דלדולה של הרוח הישראלית". רק הבנה רחבה ומעמיקה של משבר האיכות והרמה המדעית שאנו כבר שקועים בו זה שנים תוכל – אולי – לגרום לכמה מבעלי ההשפעה באוניברסיטות להתחיל ברפורמה הדרושה. רפורמה מסוג זה 'גדולה על' ועדה של כלכלנים ואנשי ציבור כועדת שוחט, שהיא כן ועדה פוליטית. קתרסיס מנסה, לפחות, להצביע על הליקויים שהם סימפטומים של המשבר, ולהציג ליקויים אלה בכמה ממאמרי הביקורת, המדגימים אותם. לא עלינו המלאכה לגמור. אך עדין נהנינו לקרוא על הבעיה האמתית של מדעי הרוח שלנו דוקא במדורו של איש כלכלה.